האם בדרך-כלל כדאי להתחרות או לשתף פעולה? דילמת האסיר מציגה את היתרונות והחסרונות של כל אחת מן האפשרויות.
רווח אישי נוטה לא פעם להיות מפתה יותר מרווח קבוצתי, גם אם בסופו של דבר הוא פוגע בהישג הקבוצה: שחקן כדורסל עשוי להתפתות לנסות לקלוע לסל מעמדה לא נוחה במקום למסור לשחקן אחר הנמצא בעמדה טובה יותר; שחקן תיאטרון עשוי לנסות "לגנוב את ההצגה" ולהפריע למהלך העלילה. אלו דוגמאות למצבים בהם ישנה בחירה בין תחרות לשיתוף פעולה.
הבחירה בין תחרות לשיתוף פעולה הינה הבסיס לדילמת האסיר: שני אנשים מואשמים בפשע אשר ביצעו יחד. המשטרה מאמינה שהם ביצעו עבירה חמורה, אך העדויות נגדן מספיקות להאשימם רק בעבירה קלה. על מנת להאשים אותם בעבירה חמורה, המשטרה תאלץ לגרום לאחד מהם להעיד נגד השני. הפושעים נחקרים לחוד ועומדות בפניהן האפשרויות הבאות: אם אף אחד מהם לא יעיד נגד חברו הם יואשמו רק בעבירה קלה, אם שניהם יודו באשמה הם יקבלו עונש בינוני, אך אם אחד יודה והשני לא, זה שיודה באשמה יקבל חסינות, בעוד השני יקבל את העונש המקסימלי.
מכיוון שכל אחד מן הנאשמים נחקר לבד, אין הוא יכול לחזות את תגובת חברו. לכאורה עדיף להודות באשמה, מפני שאם השני לא יודה ניתן יהיה להתחמק מעונש, ואם השני יודה עדיין עדיף גם להודות, על מנת לקבל עונש קל יותר. אך אליה וקוץ בה – אם שניהם מודים העונש חמור יותר, מאשר אם אף אחד לא מודה.
סיפור זה הינו הבסיס לדילמת האסיר, דילמה בה כל צד חייב לבחור בדרך תחרותית או משתפת פעולה כלפי הצד האחר. הדילמה מתוכננת כך שהבחירה בשיתוף הפעולה הינה רווחית יותר לשני הצדדים מאשר הבחירה בדרך התחרותית. דילמה זו מציגה באופן פרדוקסלי כיצד הבחירה הרציונאלית עבור הפרט, אינה מובילה לתוצאה הרצויה עבורו וכיצד מרכיבים רגשיים מתערבים בתהליכים של קבלת החלטות ובנית אסטרטגיות לפתרון בעיות.
מקורות
Brehm, S.S, Kassin,S & Steven,F.(2005). Social Psychology sixth edition. N.Y: Houghton Mifflin Company
