מרגע לידתו צובר התינוק כישורים ומיומנויות בקצב מרשים ביותר. בשנתיים הראשונות לחיינו אנו לומדים, ללכת, לדבר וליצור קשרים חברתיים. ילדים בעלי הפרעה דיסאינטגרטיבית, מתחילים את חייהם כמו כולם אך במקום שילכו כישוריהם ויתרבו, מתרחשת התדרדרות תפקודית בלתי מוסברת.
תסמינים קליניים
הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילדות היא אחת מהפרעות ההתפתחות רחבות ההיקף. הילד מאבד מהכישורים שרכש עד אותו שלב כמעט בכל תחום: שפה, מוטוריקה, יכולת משחק, שליטה בצרכים ומיומנויות חברתיות. הפרעה זו דומה לאוטיזם ואף קיים וויכוח בין החוקרים בתחום על ההבחנה בין השתיים.
שכיחות ההפרעה
ההפרעה מתפתחת בגילאי 2-10 שנים. הידע על ההפרעה זו מוגבל ונראה שהיא נדירה, גם מכיוון שקשה לאבחן אותה. לאחרונה נמצא שההפרעה נפוצה יותר בקרב בנים.
אבחנה ע"פ ה-DSM
האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
- התפתחות נורמלית של התינוק לפני ואחרי הלידה.
- התפתחות פסיכומוטורית תקינה במהלך חמישה חודשים לאחר הלידה.
- הקף ראש נורמלי בלידה.
- אבדן של שתי מיומנויות שנרכשו על ידי הילד:
- המיומנויות החברתיות שנרכשו עד אותו שלב.
- ביטוי או הפקת שפה.
- שליטה בצרכים.
- מיומנויות מטוריות.
- יכולת לשחק.
- קיימת התנהגות יוצאת דופן בשניים מהתחומים הבאים:
- אינטראקציה חברתית.
- תקשורת.
- דפוסים התנהגותיים שחוזרים על עצמם.
גורמים להפרעה
הגורמים להפרעה זו טרם נמצאו. יש שמקשרים אותה למחלה בילדות או להתפתחות לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית, אך אין לכך הוכחות במחקר המועט שנעשה עד כה בתחום.
טיפול
בדומה להפרעות התפתחותיות רחבות היקף נוספות, האבחון המוקדם משמעותי ויכול לייעל את הטיפול הקיים. הטיפול צריך להיות מקיף, אינטנסיבי ויומיומי, ולהתמקד בשיפור מיומנויות שונות - חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות. כמו כן, ממוקד הטיפול בהנחיית ההורים ומכוון לפיתוח יכולות אשר יאפשרו שילוב במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. באופן כללי דומה הטיפול בהפרעה דיסאינטגרטיבית בילדות לטיפול באוטיזם, ובנוסף טיפול תרופתי בתרופות לאפילפסיה עוזר למניעת התקפי האפיליפסיה הנלווים לעיתים להפרעה.
ביבליוגרפיה
DSM-IV (1994) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.
Mouridsen S.E, Rich B., Isager T. (1999) Epilepsy in disintegrative psychosis and infantile autism: a long term validation study. Developmental Medicine and Child Neurology;41: 110-114.
Malhotra S., Gupta N.(1999) Childhood disintegrative disorder. Journal of Autism Developmental Disorder :29: 491-498.
Hendry C.N.(2000) Childhood disintegrative disorder: should it be considered a distinct diagnosis? Clinical Psychology Review;20: 77-90.
