הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית מאופיינת בנטייה לדפוסי מחשבה והתנהגות נוקשים במיוחד, אשר עשויים לפגוע בתפקוד היום-יומי ובמערכות יחסים משמעותיות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מאבחנים הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, גורמים ודרכי טיפול.
כמעט כל אחד מאיתנו יכול לזהות בעצמו נקודות של נוקשות או פרפקציוניזם סביב נושאים מסוימים, אך המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית נוטים להציב לעצמם סטנדרטים גבוהים ונוקשים בכל תחומי החיים באופן שפוגע בתפקודם היום-יומי. לרוב, הם יפגינו עיסוק רב בסדר וארגון על חשבון פרודוקטיביות, יקדישו תשומת לב יתרה לפרטים, יבצעו בדיקות חוזרות ונשנות כדי להימנע מטעויות, וישמרו באופן קפדני על ציות לחוקים ולערכי המוסר.
הנטיות הללו לעיתים מאפשרות למתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית להצליח בתחום התעסוקתי, אך הם עלולים להיתקל בקשיים במפגש עם מצבים לא מוכרים או שינויים אשר דורשים גמישות והתפשרות. למרבה הצער, דפוס זה נוטה לעורר תסכול רב בקרב קולגות או בני משפחה ועל כן לפגוע במערכות היחסים המשמעותיות בחיי המתמודדים.
ישנן תיאוריות פסיכולוגיות אשר מציעות כי נטיותיהם הנוקשות של המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית נובעות מהפחד הלא מודע פן יאבדו שליטה על דחפיהם, דחף התוקפנות בפרט, כמו גם מהאשמה הכרוכה בכך. על פי רוב, אלו מובילים לסטנדרטים האידיאלים הנוקשים, לביקורת עצמית בלתי מתפשרת, ולקושי לשאת תסכול במצבים של איבוד שליטה. דינמיקה נפשית זו עלולה להסב מצוקה רבה למתמודדים ולעיתים מלווה במבע רגשי מצומצם וקושי להנות מפעילויות פנאי ולייצר אינטימיות בקשרים בין-אישיים.
אבחנה לפי ה-DSM5
לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), אבחנה של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית ניתנת כאשר מתקיים דפוס קבוע ונוקשה של עיסוק רב בשמירה על סדר, פרפקציוניזם ובקרה עצמית מתמשכת על מחשבות ואינטראקציות בין אישיות, אשר בא על חשבון היכולת לגמישות, פתיחות ויעילות. דפוס זה מתחיל עד הבגרות המוקדמת ומתבטא במגוון הקשרים שונים ב-4 (או יותר) מהדרכים הבאות:
1. עיסוק מרובה בפרטים, חוקים, רשימות, סדר, ארגון או לוחות זמנים, אשר פוגע בתכלית העיקרית של הפעולות.
2. פרפקציוניזם אשר מפריע להשלמת מטלות (למשל, איחור בהגשת עבודה בלימודים עקב שכתובים מרובים בניסיון לעמוד בסטנדרטים אישיים גבוהים ונוקשים במיוחד).
3. מסירות יתר לעבודה או למחויבויות אחרות, אשר באה על חשבון פעילויות פנאי ופוגעת בקשרים חברתיים (אותה לא ניתן להסביר באמצעות מצוקה כלכלית ברורה).
4. מצפוניות עזה וחוסר גמישות סביב סוגיות של מוסר, ערכים או אתיקה (אותן לא ניתן להסביר באמצעות הזדהות תרבותית או דתית).
5. חוסר יכולת להיפטר מחפצים בלויים וחסרי ערך, גם כאשר אלה חסרי ערך סנטימנטלי.
6. קושי להאציל סמכויות או לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים, והתעקשות על כך שדברים יעשו בדרך מסוימת.
7. התנהלות כלכלית חסכנית ומצומצמת במיוחד, מתוך התפיסה כי יש לאגור את הכסף עבור אסונות עתידיים.
8. נטייה לנוקשות ולעקשנות.
חשוב להבחין בין הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, אשר מתייחסת יותר לתכונות האישיות, לגישה ולהתנהגות הכללית, לבין הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), אשר כוללת מחשבות אובססיביות חודרניות (למשל דאגות הקשורות בהיגיינה וניקיון) המאלצות את המתמודדים ליצור פעולות קומפולסיביות או טקסים כדי להשקיט את החרדה (כמו שטיפות ידיים חוזרות). בנוסף, המתמודדים עם OCD לרוב חווים את מחשבותיהם והתנהגותם כטורדניות וחסרות היגיון ועל כן מעוניינים להפסיקן. מנגד, המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית בדרך כלל אינם מדווחים על מצוקה סובייקטיבית וסבורים כי דפוסי המחשבה וההתנהגות שלהם רציונליים ומשרתים אותם. כמו כן, על פי רוב, שתי האבחנות הללו אינן מופיעות יחד.
שכיחות, התפתחות והפרעות נלוות
הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית היא בין הפרעות האישיות השכיחות ביותר. שכיחותה מוערכת עד כ-8% מהאוכלוסייה הכללית, ונראה כי היא נפוצה פי 2 יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים.
לרוב, הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית מופיעה לראשונה עד הבגרות המוקדמת, אך עולה חוסר עקביות בממצאי המחקר הקיים בנוגע לאופן התפתחותה לאורך החיים. ישנם מחקרים המצביעים על ירידה של עשרות אחוזים בעוצמת הסימפטומים לאורך השנים, ואילו מחקרים אחרים הראו כי הסימפטומים נותרו יציבים או החמירו עם הגיל. אחד ההסברים לחוסר עקביות זה, מציע כי חלק מהקריטריונים לאבחון הינם יציבים יותר ומתייחסים לתכונות האישיות (כמו נוקשות או עקשנות), ואילו אחרים אשר מתייחסים לאופן בו תכונות אלו באות לידיי ביטוי, עשויים להשתנות לאורך החיים (כמו הקושי להפטר מחפצים ישנים או ההתנהלות הכלכלית החסכנית).
נראה כי קיים שיעור גבוה יותר של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית בקרב אנשים אשר מתמודדים עם הפרעות חרדה, בייחוד הפרעת חרדה מוכללת (GAD), חרדה חברתית ופוביה ספציפית. כמו כן, נמצאו קשרים קורלטיביים בין הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית לבין הפרעות דיכאון, מאניה דפרסיה והפרעות אכילה. בנוסף, המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית לעיתים קרובות מאובחנים במקביל גם עם הפרעת אישיות פרנואידית והפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
גורמים להפרעה
היקף המחקר אשר עוסק בגורמים להתפתחותה של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית אינו רחב, ולרוב מאופיין בחוסר עקביות בממצאים. עם זאת, בדומה להפרעות אישיות רבות נוספות, עולה כי השילוב בין גורמי סיכון סביבתיים בילדות לבין גורמי סיכון מולדים, מגדיל את הסיכוי להתפתחותה של ההפרעה.
גורמים סביבתיים: קיימים מחקרים אשר מצביעים על כך שרבים מהמתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית לא הצליחו לבסס התקשרות בטוחה עם הדמות המטפלת בילדותם. בדומה לכך, תיאוריות פסיכודינמיות, אשר מתמקדות באופן בו מערכת היחסים עם ההורים בילדות המוקדמת מעצבת את הדינמיקה הנפשית, הציעו כי סגנון הורות המאופיין בדרישות נוקשות מהילד, בשתלטנות ובשימוש רב בענישה, מהווה גורם סיכון להתגבשותו של סגנון אישיות אובססיבי קומפולסיבי. בנוסף, זיגמונד פרויד הציע כי הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית עשויה לנבוע ממאבקים בין הילד לבין הוריו סביב החינוך לעשיית צרכים, אם כי הסבר זה לא נתמך מחקרית.
גורמים ביולוגים: קיימים ממצאים מחקריים אשר מצביעים על כשלים תפקודיים שונים במערכת הסרוטונרגית (המשפיעה על ייצור הסרוטונין בגוף), כגורם אשר תורם להתפתחותה של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית. עם זאת, קיים עדיין צורך לשחזר ממצאים אלה בכדי לבסס את מהימנותם.
גורמים גנטיים: נמצא במחקרי תאומים כי למרכיב התורשתי ישנה השפעה על התפתחותה של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיביות, אם כי גודל השפעתו אינו עקבי במחקרים השונים ונראה כי הוא מסביר בין 78% לבין 27% מהשונות בין קבוצות המחקר.
טיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית
כאמור, לעיתים קרובות המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית לא חווים את נטיותיהם האובססיביות כבעיה שיש לטפל בה, אלא מקבלים אותן כחלק אינהרנטי מאישיותם ומחייהם. על כן, לרוב יגיעו המתמודדים לטיפול בעקבות לחץ מסביבתם הקרובה, או כדי לטפל בתחלואות נלוות כמו הפרעות חרדה או קשיים במערכות יחסים. אי לכך, ובהינתן נטיותיהם הנוקשות של המתמודדים, הטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית עלול להיות ממושך ומורכב. יחד עם זאת, לאחר התבססותו של אמון בקשר הטיפולי וכאשר ישנה מוטיבציה לשינוי, עשוי הטיפול לסייע במספר היבטים משמעותיים ולהפחית את המצוקה הנפשית.
טיפול פסיכודינמי: טיפול זה מתמקד בגיבוש תובנות לגבי האופן בו חוויות העבר, בדגש על מערכת היחסים עם הדמויות המטפלות, משפיעות על הדינמיקה הנפשית של המטופל והתנהגותו בהווה. טיפול פסיכודינמי ארוך טווח עשוי לאפשר חקירה מעמיקה של עולמו הרגשי של המטופל והתבוננות משותפת באופן בו באים לידיי ביטוי הדפוסים הנוקשים במסגרת הקשר הטיפולי. ההתוודעות לקונפליקטים הלא מודעים בנפשו של המטופל עשויה להוביל להפחתת הסימפטומים והקלה במצוקה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): מספר מחקרים הצביעו על יעילותם של טיפולים קוגניטיביים וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בהפחתת הסימפטומים של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, כמו גם של הסימפטומים הנלווים של חרדה ודיכאון. טיפולים אלה מתמקדים בזיהוי ובהגמשה של מחשבות, אמונות והתנהגויות לא אדפטיביות הנובעות מפרפקציוניזם, ערכי מוסר נוקשים ודפוסים נוספים המאפיינים את ההפרעה. בשנים האחרונות פותחה גרסה ייעודית של טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) עבור הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, המתמקדת בין השאר ברכישת אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים בין-אישיים וטכניקות ויסות רגשי.
טיפול תרופתי: נמצא כי טיפול בתרופות נגד חרדה או בתרופות נגד דיכאון עשוי להקל על הסימפטומים האובססיביים, כמו גם על סימפטומים נלווים של דיכאון. בנוסף, יש מחקרים אשר הראו כי שימוש בתרופה אנטי-אפילפטית סייע בהפחתת חלק מהסימפטומים.
מקורות
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
Nicole R. Villemarette-Pittman, Matthew S. Stanford, Kevin W. Obsessive-compulsive personality disorder and behavioral disinhibition. Vol 138(1) Jan 2004, 5-22
Wonderlich,-Stephen; Mitchell,-James-E , The role of personality in the onset of eating disoders and treatment implications. Psychiatric-Clinics-of-North-America. Vol 24(2) Jun 2001, 249-258
Diedrich, A., & Voderholzer, U. (2015). Obsessive–compulsive personality disorder: a current review. Current psychiatry reports, 17(2), 1-10
Mancebo, M. C., Eisen, J. L., Grant, J. E., & Rasmussen, S. A. (2005). Obsessive compulsive personality disorder and obsessive compulsive disorder: clinical characteristics, diagnostic difficulties, and treatment. Annals of Clinical Psychiatry, 17(4), 197-204
