הפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת באה לידי ביטוי בקשיי ויסות עצמי של פעולות בסיסיות, ובחוסר עניין בסביבה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תסמינים קליניים ואבחון של דיכאון בינקות, גורמים ודרכי טיפול בדיכאון אצל תינוקות.
המחשבה על כך שתינוק בן מספר חודשים עלול ללקות בהפרעת דיכאון עשויה להיראות לרבים בלתי אפשרית. הפרעות שכאלה, המכונות "הפרעות מצב רוח", נחשבו בעבר לנחלתם של מבוגרים בלבד - אך עם השנים החלו לזהות תסמינים שלהן גם בגילאים צעירים יותר. הפרעות מצב רוח בקרב תינוקות וילדים צעירים מתבטאות בקשיים בוויסות מצב הרוח וכוללות דיכאון, חרדות וכעס. בבדיקת התינוק חשוב להבחין אם הפרעת מצב הרוח אופיינית לסיטואציות מסוימות (למשל רק בגן הילדים או בחברת מבוגרים זרים) או נמשכת גם כשהסיטואציה, המקום והאנשים משתנים.
תסמינים קליניים של דיכאון בינקות
דיכאון בקרב תינוקות מתבטא בקשיי ויסות עצמי של פעולות בסיסיות (שינה, ערנות, אכילה, תנועה, בכי) ובחוסר עניין בסביבה. כמובן שבבדיקת התינוק לא ניתן לשמוע ממנו דיווח מילולי על מצב רוחו לאחרונה, לכן הבדיקה חייבת להיות בתשומת לב מרבית להתנהגות שהתינוק מפגין. תינוק הסובל מהפרעת דיכאון יראה סימנים של האטה תנועתית, חוסר חיוניות, התכנסות ואדישות לסביבה, חוסר הנאה והפרעות פסיכוסומאטיות שיתבטאו בבעיות שינה ואכילה. לעיתים התינוק יתנהג בחוסר שקט ועצבנות. הפרעת התקשרות והפרעת אבל/צער יכולות להראות תמונה אפקטיבית דומה, אך יש להן מאפיינים ייחודיים בהיותן קשורות לקשר בין אישי או אירוע מסוים (אובדן דמות ההתקשרות העיקרית).
אבחנה לפי מדריך ה-DC 0-3
אבחנה של דיכאון בינקות ניתנת לפי הקריטריונים המופיעים במדריך ה-DC 0-3 (סיווג אבחנתי של הפרעות נפשיות והתפתחותיות של הינקות והגיל הרך). ישנם חמישה תנאים המאפשרים לתת אבחנה זו:
1. ההפרעה במצב הרוח ובהתנהגות מהווה שינוי ממצב הרוח וההתנהגות הרגילים של התינוק/הילד.
2. מצב הרוח המדוכא או העצבני, או ה'אנהדוניה' (אי-הנאה), חייב להתמיד לפחות בחלק מהזמן בנפרד מחוויות ואירועים עצובים או מטרידים (כמו תוכנית טלוויזיה עצובה או קבלת עונש). ההתמדה במצב הרוח משמעה נוכחותו למשך רוב היום, במרבית הימים, למשך תקופה של שבועיים לפחות.
3. התסמינים צריכים להיות נרחבים, ולהופיע ביותר ממקום, אירוע או פעילות מסוימים. אם התסמינים מופיעים רק בתוך קשר אחד צריך לבדוק את דפוס וטיב ההתקשרות של התינוק.
4. התסמינים גורמים לילד מצוקה ברורה, פוגעים בתפקודו או מעכבים את התפתחותו.
5. ההפרעות אינן נובעות ממצב רפואי כללי (למשל תת פעילות של בלוטת התריז), או כתוצאה מהשפעה ישירה של חומרים (למשל תרופות או רעלנים).
אבחנה של דיכאון עמוק בינקות (Major Depression) צריכה לכלול חמישה מתוך התסמינים הבאים, כאשר אחד משני התסמינים הראשונים חייב להיות כלול באבחנה:
1. מצב רוח מדוכא או עצבני במשך רוב היום, במרבית הימים, לפי מה שמציין הילד ("אני עצוב") או לפי אבחנת הסביבה.
2. תחושות של הנאה ועונג נעלמות באופן בולט, וכך גם מידת העניין בכל פעילות כמו משחק או אינטראקציה עם הדמויות המטפלות, וזאת למשך מרבית הימים.
3. אובדן משקל משמעותי או עלייה משמעותית (שינוי של יותר מ 5% ממשקל הגוף בתוך חודש ימים, או שינוי משמעותי בתיאבון, או כשל בעלייה במשקל בהתאם לשלב ההתפתחותי).
4. אינסומניה או היפרסומניה (חסר בשינה או שנת יתר).
5. עצבנות פסיכומוטורית או פיגור פסיכומוטורי.
6. עייפות או אובדן אנרגיה.
7. עדות לתחושות של חוסר ערך, או אשמה בלתי מותאמת במשחק (למשל פעולות של הענשה עצמית) או לפי התבטאויות של הילד עצמו.
8. ירידה ביכולת לחשוב ולהתרכז או הססנות שנמשכת מספר ימים. יכול להתבטא בקושי לפתור בעיות, להגיב למטפלים, או להיות קשוב.
9. רמזים חוזרים לנושאים של מוות, אובדנות או ניסיונות לפגיעה עצמית. הילד יכול להראות תסמינים אלה במחשבות או מעשים, תוך כדי משחק או שלא חלק ממשחק.
הערה: אבחנה של פחות תסמינים מתוך הרשימה (שלושה או ארבעה) יכולה להיות מתאימה לאבחנה של Depressive Disorder NOS. גם במקרה זה צריך לפחות אחד משני התסמינים הראשונים להיות מאובחן.
מה גורם לדיכאון אצל תינוקות?
ישנם גורמים שונים אשר עלולים להביא להתפתחות דיכאון בילדות המוקדמת, כאשר מרביתם קשורים לאירועים משמעותיים המתחוללים בסביבתו הקרובה של התינוק ובמערכות היחסים שלו עם הדמויות המטפלות בו.
הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ הצביע כבר ב-1946 על כך שתינוקות רכים יכולים להפגין מצב רוח ירוד המלווה בנסיגה והתכנסות, וכינה זאת "דיכאון אנקליטי". לפי ספיץ, הדיכאון נובע כתוצאה מאובדן הדמות המטפלת של התינוק, אובדן ממנו הוא מתקשה להתאושש גם חרף נוכחותה של דמות חלופית. ניתן לראות את ההשפעה הרבה של הדמות המטפלת על התינוק גם מכיוון אחר, שכן דיכאון קליני אצל האם עלול להוביל להתפתחות דיכאון גם אצל התינוק. דמות אמהית הנתונה בדיכאון עמוק מתכנסת בתוך עצמה והופכת בלתי נגישה לילדה, וכאשר המושקעות הרגשית שלה מתרוקנת - גם התינוק עלול להפסיק את להיות מושקע רגשית באמו. במצבים אלו, ניתן לפרש את ההפרעות הפסיכוסומטיות שהתינוק מפגין בתור ניסיון למשוך בחזרה את תשומת לבה של אמו ולגרום לה "לחזור לחיים" כדי לטפל בו. לצד כל זאת, גם מקרים של הזנחה חמורה או טראומה עלולים אף הם להוביל לדיכאון אצל התינוק.
איך מטפלים בדיכאון אצל תינוקות?
הטיפול בדיכאון אצל תינוקות נגזר בין היתר מאבחון נכון של הגורמים שהובילו למצב, לרוב על ידי פסיכולוג התפתחותי. חשוב להקדיש תשומת לב הן לסימפטומים שהתינוק מציג, והן אל מה שמתחולל בסביבתו הקרובה (הבית, הגן). יצירת חוויה חדשה של קשר יציב ומספק עם דמות אנושית קרובה היא הטיפול לו זקוקים מרבית התינוקות הסובלים מהפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת.
כך למשל, אם נראה כי הדיכאון של התינוק התפתח על רקע דיכאון ממנו סובלת הדמות המטפלת - הרי שהטיפול במצב יכלול גם הפנייה של האם/האב לטיפול בדיכאון שלהם. גם טיפול זוגי או טיפול משפחתי יכולים להיות כיוונים מתאימים, בהתאם לקשיים מהם סובלת אותה משפחה. ברוב המוחלט של המצבים, טיפול דיאדי מהווה אפיק טיפולי מוביל, שכן הוא מבוסס על ההנחה כי יצירת קשר קרוב וחיובי בין ההורה לילד מהווה את הבסיס להתפתחות הרגשית של הילד. מכיוון אחר, אם נראה כי מדובר במקרה של התעללות, הזנחה או הורים אשר מסיבה כלשהי אינם מצליחים ליצור קשר קרוב ומיטיב עם הילד - יש לערב את גורמי הרווחה ולבחון האם ניתן לחולל שינוי בטיפול הניתן לילד או שמא צריך לשקול את הוצאתו מהבית.
מקורות
אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון - אוניברסיטת תל-אביב.
DC :0-3 R(2005) Zero to Three Press.Washungton D.C
