טיפול קצר מועד מעורר חרדה נבנה על-ידי הפסיכיאטר פיטר סיפנאוס, ומטרתו היא הגעה להבנה מעמיקה בנוגע למקורות ההיסטוריים והעכשוויים של הסימפטומים אותם מציג המטופל. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על עקרונות ומטרות הטיפול, למי הוא מתאים ועל מבנה הטיפול.
בשנת 1956 הופנה אל הפסיכיאטר פיטר סיפנאוס (Peter Sifneos) סטודנט בן 27, שהחל לסבול בפתאומיות מהתקפי פאניקה ומחרדת קהל לאחר שהוא וארוסתו הכריזו על תאריך חתונתם. במהרה, הוא החל לפתח הימנעויות אגורפוביות ממקומות הומי אדם, מנסיעה ברכב ובתחבורה ציבורית. צוות הפסיכיאטרים שפגש את המטופל לראשונה העריך כי יהיה עליו לעבור טיפול פסיכואנליטי באורך של 3 שנים לפחות על מנת להתגבר על קשייו.
עם זאת, העובדה שחתונתו של המטופל היתה אמורה להתקיים תוך 3 חודשים הובילה את סיפנאוס לנסות עימו טכניקה חדשה - טיפול קצר וממוקד, שאורכו היה 6 מפגשים בלבד. התוצאה: המטופל נרפא מהסימפטומים החרדתיים כמעט לחלוטין, ובבדיקה שנערכה מספר שנים לאחר סיום הטיפול התברר כי האפקט הטיפולי נשמר. בעקבות הצלחה זו הגדיר סיפנאוס את אחת משיטות הטיפול הראשונות בגישה דינאמית שהוגבלו בזמן, אותה כינה טיפול קצר מועד מעורר חרדה, או STAPP.
טיפול מעורר חרדה - עקרונות ומטרות
ה-STAPP הוא טיפול דינאמי קצר מועד, אשר מטרתו היא הגעה להבנה מעמיקה בנוגע למקורות ההיסטוריים והעכשוויים של הסימפטומים אותם מציג המטופל. הטיפול מתקיים אחת לשבוע במועד ובמיקום קבועים, וכנהוג בטיפולים קצרי מועד, המטפל הינו אקטיבי ומעורב מאוד במהלך הטיפול. זמן הסיום אינו נקבע מראש אך אורכו הממוצע הוא כ-15 פגישות. הפוקוס הטיפולי נבחר כבר בפגישה הראשונה, וקשור לרוב לקונפליקט האדיפאלי או ליחסי גומלין בינאישיים בעלי אופי משולש (קודקוד אחד מייצג את המטופל, השני את האם והשלישי את האב).
המרכיב ה"מעורר חרדה" בטיפול, מתייחס למיקוד המטפל כמעט מההתחלה על החומרים הלא מודעים הנמצאים בבסיס הקשיים, באמצעות גישה ישירה, פירושים והבהרות (זאת בשונה מטיפול ארוך טווח אשר מעניק כבוד רב להגנות המטופל ולא מחפש לערער אותן בשלבים הראשוניים). המטרה הינה ליצור "משברים רגשיים", עליהם יוכלו המטפל והמטופל להתגבר בכוחות משותפים. בחירה סלקטיבית של מטופלים, כפי שתוסבר בהמשך, מאפשרת יצירה מהירה של ברית טיפולית והעברה חיובית, התמודדות יעילה עם הגישה הישירה וצמצום רגרסיה.
למי מתאים הטיפול?
מעצם היות הטיפול קצר ומעורר חרדה, תשומת לב מיוחדת מוקדשת לשלב האבחוני בכדי להבטיח שהמטופל מתאים לטיפול מסוג זה. בשלב ההערכה מושם דגש על האלמנטים הבאים:
1. תלונתו של המטופל צריכה להיות ממוקדת וברורה יחסית - בכדי להתאים לטיפול קצר מועד.
2. המטופל חווה לפחות קשר משמעותי אחד בילדותו - כתנאי בסיס ליכולת ליצור ברית טיפולית מהירה יחסית עם המטפל.
3. אינטראקציה גמישה עם המטפל והיכולת לבטא רגשות בשיחה.
4. מורכבות פסיכולוגית - בעל כוחות אגו חזקים, אינטליגנציה מעל לממוצע ויכולת תובנה.
5. מוטיבציה גבוהה ומוכנות לשינוי.
ההפרעות המתאימות לטיפול מעורר החרדה של סיפנאוס כוללות הפרעות חרדה, פוביות ספציפיות עם מרכיבים אובססיביים, מצבים של אבל, דיכאון מתון וקשיים בינאישיים. הטיפול אינו מתאים למטופלים הסובלים מבעיות הנמשכות שנים ארוכות, כגון הפרעות אישיות, ואינו מתאים לסכיזופרנים או למטופלים עם נטיות אובדניות.
מבנה הטיפול
לאחר שלב ההערכה והחלטה על התחלת טיפול, ניתן לחלק את הטיפול לשלושה שלבים מרכזיים:
השלב המוקדם: בשלב הראשון נוצרת ברית הטיפולית בין המטפל למטופל. המטפל והמטופל מגדירים את המוקד הטיפולי וכן את הציפיות מתוצאות הטיפול. מערכת היחסים בין המטפל למטופל נבחנת דרך יחסי ההעברה, במטרה לחזק העברה חיובית וחיזוק הברית הטיפולית.
שיא הטיפול: זהו עיקר הטיפול, בו מתמקד המטפל במוקד הטיפולי ובקומפלקס האדיפלי, תוך שימוש בשאלות מעוררות-חרדה, עימותים והבהרות אשר מטרתן לאתגר את מנגנוני ההגנה של המטופל ואת ההתנגדויות שהוא מציג כנגד דיון במוקד הקונפליקט העיקרי. המטפל מעניק למטופל תמיכה ועידוד כאשר הוא נאבק להבין את הקשיים שלו ומציע לו דרכים חדשות להבין את עצמו ולפתור את קשייו. דגש עיקרי הוא עידוד המטופל לקחת אחריות על הטיפול, על קשייו ועל מציאת הפיתרונות, כך שיוכל לרכוש ביטחון וכלים לעבודה עצמאית לאחר סוף הטיפול.
השלב הסופי: בשלב זה נבחן השינוי הממשי בחייו של המטופל בעקבות ההתערבות הטיפולית, כדי לוודא שהוא אכן משתמש בדפוסי התנהגות חדשים על מנת להתמודד עם קשייו. כמו כן, נערכים המטפל והמטופל לקראת הפרידה וסיום הטיפול.
מקורות
דסברג, ח. (1989). פסיכותרפיה דינאמית קצרת מועד: סקירה היסטורית. בתוך: ח. דסברג, י. איציקסון וג. שפלר (עורכים). פסיכותרפיה קצרת מועד: רקע, טכניקות ויישום (עמ' 20-34). ירושלים: י"ל מאגנס.
שפלר, ג. (1993). פסיכותרפיה מוגבלת בזמן: תיאוריה, טיפול, מחקר. ירושלים: י"ל מאגנס.
Kaplan H.I, Sadock B.J, & Grebb J.A. (2003). Synopsis of Psychiatry, Behavioral Sciences, Clinical Psychiatry (ninth edition). Philadelphia: Lippincott Williams & Willkins
Nielsen, G. & Barth, K. (1991). Short-term anxiety provoking psychotherapy. In: P. Crits-Christoph & J. P. Barber (Eds.). Handbook of Short-Term Dynamic Psychotherapy (pp. 45-79). New-York: Basic Books
Sifneos, P. E. (1987). Short-term Dynamic Psychotherapy: Evaluation and Technique. New-York: Plenum
