אלקסיתימיה היא תכונת אישיות המתייחסת לקושי בזיהוי רגשות ובתיאורם המילולי, אליה נלווים לעתים חיי פנטזיה דלים ונטייה להישענות בעיקר על חשיבה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על המאפיינים של אלקסיתימיה, גורמים ואבחון.
אלקסיתימיה היא תכונת אישיות (כלומר, היא איננה הפרעה נפשית) המאופיינת בקושי בזיהוי ושיום רגשות של העצמי ושל האחר, לצד קושי בהבנת מקור הרגשות ("פתאום נפל עלי דיכאון", "אני מתחילה לבכות/להתרגז סתם ככה, בלי סיבה"), כמו גם יכולת דימיון יחסית דלה, קשיים בתקשורת עם הסביבה והיעדר יחסי של רגשות חיוביים לצד שכיחות גבוהה יותר של רגשות שליליים. בשל כך, אנשים בעלי נטייה של אלקסיתימיה מתקשים פעמים רבות לתאר את חוויתם הרגשית, לנהל שיחות על רגשותיהם ואף לווסת אותם.
לאור הקושי של אנשים המאופיינים באלקסיתימיה במגע עם התחום הרגשי, אנשים אלו נמצאים בסיכון מוגבר לביטויים גופניים של מצוקות נפשיות. כך, למשל, מחקרים מצאו כי אלקסיתימיה נמצאת במתאם גבוה עם התנהגויות של פגיעה עצמית, דיכאון, הפרעות אכילה ואוטיזם. לאורך שנים רבות נהוג היה להניח כי אלקסיתימיה קשורה גם בהפרעות פסיכוסומטיות, אך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות שנויים במחלוקת לגבי המידה בה הפרעות פסיכוסומטיות וסימפטומים סומאטיים אכן קשורים במאפיינים של אלקסיתימיה.
מחקרים אשר עסקו בגורמים להיווצרות אלקסיתימיה התמקדו בעיקר בקשרים המוקדמים בין הורה-ילד. זאת, מתוך הנחה שילדים זקוקים להוריהם כדי להכיר את רגשותיהם ולרכוש את היכולת לזהות אותם, להכירם ולתת להם שם (יכולת המכונה גם בשם מנטליזציה). בהתאם לכך, ישנם ממצאים שמראים כי אנשים אשר דיווחו על חוסר בטיפול אימהי נמצאו בסיכון גבוה יותר להתפתחות אלקסיתימיה. כמו כן, הורות חודרנית, הורות מזניחה והורות המאופיינת בהגנת יתר נמצאו כגורמים המגבירים את הסיכון להיווצרותה. נתונים אלו אינם מפתיעים לאור העובדה שילדים צעירים מתקשים להבחין בין רגשות שונים ולתאר אותם במילים, ותלויים בהוריהם בכדי שיוכלו לפתח יכולת זו בעצמם. בנוסף, נמצא כי גברים נוטים לסבול מאלקסיתימיה יותר מאשר נשים.
אחד הכלים המשמשים באופן הרחב ביותר לאבחון אלקסיטימיה הוא שאלון הנקרא 20-TAS (מדובר בשאלון דיווח עצמי – Toronto Alexithymia Scale).
מקורות
Gaggero, G., Bonassi, A., Dellantonio, S., Pastore, L., Aryadoust, V., & Esposito, G. (2020). A Scientometric Review of Alexithymia: Mapping Thematic and Disciplinary Shifts in Half a Century of Research. Frontiers In Psychiatry, 11
Honkalampi, K., Hintikka, J., Tanskanen, A., Lehtonen, J., & Viinamäki, H. (2000). Depression is strongly associated with alexithymia in the general population. Journal Of Psychosomatic Research, 48(1), 99-104
Parental bonding and alexithymia: A meta-analysis. Thorberg, F. A.; Young, R. McD.; Sullivan, K. A.; Lyvers, M. European Psychiatry, Vol 26(3), Apr 2011, 187-193
