טיפול באוטיזם מתמחה במתן מענה לקשיים המאפיינים את התסמונת, כאשר עיקרם בתחום התקשורתי-חברתי, בהתאם לצרכי התמיכה הייחודיים של המטופל. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תוכנית טיפול באוטיזם, התערבויות טיפוליות וטיפולים רפואיים ופרא-רפואיים באוטיזם.
טיפול באוטיזם מתמחה במתן מענה לקשיים המאפיינים את התסמונת בתחום התקשורתי-חברתי, הרגשי, החושי, המוטורי והקוגניטיבי. ריבוי הגישות והמודלים הטיפוליים הקיימים עבור תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD), נועד לצורך מתן מענה מותאם עבור קבוצת מטופלים הטרוגנית, בעלת צורכי תמיכה בתחומים ובהיקפים משתנים, וכן לאורך שלבי התפתחות שונים.
במהלך השנים האחרונות תחום הטיפול מצוי תחת עיצומם של התפתחויות ושינויים. אלו, מתרחשים לאור הצטברות של ידע קליני ומחקרי, אך לא פחות עקב תנועות אקטיביסטיות של מטופלים עם אוטיזם. מטופלים אלו, יחד עם עוד רבים אחרים, מובילים את תפיסת האוטיזם כ'שונות נוירולוגית' ולא כ'ליקויי' ומשתפים מתוך חוויותיהם האישיות כמטופלים בגישות טיפול שונות. כיום, נהוג יותר ויותר לכלול מטופלים בתוך השיח המקצועי בטיפול באוטיזם והשפעתם על התחום נמצאת בעיצומה.
תוכנית טיפול באוטיזם
טיפול באוטיזם לרוב, בעיקר עבור ילדים, נערך במסגרת תכנית טיפול מותאמת לצרכי התמיכה של המטופל. תכנית טיפולית משלבת בין כמה גישות טיפוליות וכוללת מתן מענה עבור מספר מוקדי קושי. טרם הוגדר באופן חד-משמעי או רשמי מהו טיפול יעיל באוטיזם, אך מחקרים מעידים כי התערבות יעילה באוטיזם תכלול, במידה זו או אחרת, את חמשת הקריטריונים הבאים:
1. התערבות מוקדמת – ככל שמקדימים במענה טיפולי מותאם בגיל צעיר יותר, כך הפוטנציאל להשגת יכולות טובות יותר בתחומי ההתפתחות השונים, כמו שפה, קשר ולמידה.
2. התערבות אינטנסיבית – ממצאי מחקרים מעריכים כי נדרשות כ-20 שעות שבועיות של התערבות ממוקדת בצרכי המטופל על לספק מענה יעיל, במיוחד בגילים הצעירים בהם ההתערבות יעילה יותר.
3. התערבות כוללנית בכל תחומי ההתפתחות – תוכניות הטיפול כוללות מספר אנשי מקצוע מתחומים שונים על מנת לסייע ולקדם את המטופל באופן רחב ומקצועי בכל תחום, כגון פסיכולוגיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית ופסיכיאטריה.
4. טיפול מבוסס התקשרות – גישות הטיפול כוללות עבודה עם הורה באופן מובנה בתוך הטיפול, מתוך ראייתו כשותף וסוכן שינוי מרכזי בהתפתחותו של הילד. עבור מבוגרים, קיימות תוכניות אשר נותנות מענה בתחום החברתי ומסייעות ברכישות מיומנות חברתיות.
5. התערבות אקולוגית – ביצוע התערבויות טיפוליות בסביבה הטבעית של המטופל, תוך התחשבות בהעדפות וצורכי המשפחה, המסגרת הלימודית וכדומה.
התערבויות טיפוליות באוטיזם
קיימות התערבויות טיפוליות רבות לאוטיזם. לפניכם גישות בולטות אשר מיושמות בהיקפים שונים כיום בישראל. על אף שההתערבויות הטיפוליות מחולקות לפי גישות, יש לציין כי ישנן התערבויות טיפוליות המתאימות במידה זו או אחרת להיכלל תחת יותר מגישה אחת.
בתהליך בחירת התערבות טיפולית מתאימה יש לבחון את יעילותה המחקרית עבור קבוצת הגיל של המטופל, סוג קשייו ורמת תפקודו וכן העדפותיהם של המטופל או משפחתו. זאת ועוד, ישנם שיקולים טכניים שיש לקחת בחשבון, כמו נגישות הטיפול – היכולת ליישמה במסגרת החינוכית ובמשאבים הכלכליים והמשפחתיים.
גישות התנהגויות
שיטת ABA ניתוח התנהגות יישומי: מטרת ההתערבות היא לסייע למטופלים לסגל מחוות ומיומנויות רצויות או חדשות (כמו יצירת קשר עין) ולהפחית בהתנהגויות לא-רצויות (כמו נפנוף ידיים), דרך מודל התנהגותי הכולל מתן חיזוקים חיובים ושליליים. שיטה זו נמצאת בשימוש רחב בתחום הטיפול באוטיזם והיא נמצאה כיעילה במחקרים רבות. עם זאת, היא נתונה תחת ביקורת נוקבת, בעיקר מצד מטופליה. רבים מהם טוענים כי מדובר בשיטת 'אילוף' השוללת מהמטופל התנהגויות המסייעות בוויסות רגשי-חושי, המכונות 'חשחוש', זאת על פני האפשרות להכיר ולקבל את השונות שלו.
מודל PRT: גישת טיפול לפעוטות וילדים אשר פותחה על מנת לענות על בעיית הכללת הלמידה, קרי שימוש במיומנויות אשר נלמדו על פני סביבות שונות, אשר נמצאה במודל ה-ABA. מדובר במודל התנהגותי מבוסס משחק אשר עושה שימוש בהזדמנויות למידה ספונטניות בסביבה הטבעית. המודל שם דגש על שימוש בצעצועים ופעילויות שהילד אוהב ויגייסו אותו להשתתפות, תוך שהוא עצמו קובע את קצב הפעילות ומשכה.
גישות התפתחותיות
מודל דנוור להתערבות מוקדמת ESDM: מודל התפתחותי-התנהגותי מבוסס קשר עבור פעוטות וילדי גן מאובחנים עם אוטיזם, אשר מונחה על פי עקרון של התערבות מוקדמת. המודל הבנוי על עקרונות הלמידה המזדמנת בסביבה האקולוגית (הטבעית) של הילד והוא בנוי לעבודה בצוותים טיפוליים רב-מקצועיים יחדיו. מטרתו היא צמצום פערים התפתחותיים של המטופל ביחס לבני גילו בתחומים שונים.
מודל JASPER: מודל התערבות נתמך מחקרית בגישה התנהגותית-התפתחותית המתקיים בסביבה הטבעית, ומיועד עבור ילדים המאובחנים עם אוטיזם או אשר לגביהם שאלת תקשורת. המודל כולל כמה אלמנטים בסיסיים, המרכיבים את ראשי התיבות של שם המודל, והם – קשב משותף, משחק סימבולי, יצירת קשר וויסות. מדובר בהתערבות אשר במרכזה דגש על הצטרפות לפעילות בהובלת הילד, פיתוח והרחבת המשחק המתהווה, קשב משותף, עידוד מיומנויות שונות ושימוש בחיקוי ובאחר כמודל.
גישות תקשורתיות
שיטת DIR: מודל בגישה התפתחותית-רגשית אשר מטרתו לקדם את הילד בשלבים ההתפתחותיים בעזרת תמיכה באינטראקציות רגשיות משמעותיות עם דמות מטפל (לרוב הוריו). רכיב ליבה של המודל הוא 'זמן רצפה' (Floor-time) אשר שם דגש על תקשורת ספונטנית, ללא מטרות נוספות למפגש כמו שיפור או הקנייה של מיומנויות אחרות.
תרפיה בתקשורת לילדים אוטיסטים PACT: שיטה נתמכת מחקרית עבור ילדים אוטיסטים בתפקוד בינוני ונמוך אשר מתמקדת בתקשורת חברתית בין הורים לילדיהם. במסגרתה ההורים מצולמים במהלך אינטראקציות שונות עם ילידיהם, ולאחר מכן צופים יחד עם המטפלת בהם במטרה ללמוד לפרש טוב יותר את סגנון ההתקשרות הייחודי של ילדם וללמוד כלים מעשיים לסייע להתמודדות עמה.
התערבויות קבוצתיות
מודל PEERS: אחד מבין המודלים המיושמים במסגרת קבוצות טיפוליות בארץ. מטרת הטיפול היא הקניית מיומנויות חברתיות, תוך כדי תרגול והתנסות במסגרת קבוצה המונחית על ידי אנשי מקצוע. בקרב ילדים, בדרך כלל מתקיימת קבוצה מקבילה עבור הורים על מנת שיוכלו לסייע לילדיהם בפיתוח המיומנויות החברתיות.
מודל STAMP: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי אשר נועד לתת מענה לקשיי ויסות רגשי בילדים צעירים (4-7) עם ASD דרך עבודה עם הילד ובליווי הדרכת הורים. התוכנית מתקיימת במסגרת קבוצתית ומטרתה ללמד ילדים אסטרטגיות ויסות רגשי, אסטרטגיות לניהול רגשות, מציאת פתרון לבעיות, הפחתת מצוקה, מניעת השלכות שליליות וכן פיתוח קשרים חברתיים.
גישות אפרמטיביות (מאשרות)
טיפול בגישת אישור המגוון המוחי: טיפול בגישה זו רואה באוטיזם כשונות נוירולוגית, בניגוד לליקוי, אשר מהווה דרך ייחודית לגיטימית לחוות ולהתנהל מתוכה בעולם. זאת, מתוך תפיסה כי טיפול מסוג זה ייטיב עם רווחתו הנפשית של המטופל באופן רחב יותר. הגישה התפתחה בתגובה לממצאים המעידים כי שיטות התנהגותיות מסוימות אכן יעילות במה שמכונה "מיסוך" (הסוואת האוטיזם) אך מקושרות לרגשות שליליים, כמו זרות, ניכור וריחוק ואל התפתחותן של הפרעות חרדה ודיכאון.
התערבויות חינוכיות באוטיזם
תל״א (תכנית לימוד אישית): תוכנית לימודים אישית הנקבעת לילדים עם קשיים בתחומי תפקוד שונים הקשורים ללמידה ולשילוב במערכת החינוך הרגילה או המיוחדת. תכנית תל״א זו מדי שנה עבור כל תלמיד הזכאי לה ומיושמת על ידי צוות רב-תחומי לאורך שנת הלימודים תוך מעקב אחרי ההתקדמות והשגת המטרות.
גישה לימודית מובנית TEACCH: גישה לימודית-חינוכית אשר מטרתה היא שילוב תלמידים על הספקטרום בקהילה מתוך הדגשת יתרונותיהם והכרה וקבלה בשונות שלהם, זאת על פני הכפפתם לכללי ההנהגות ה"נורמטיביים".
טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים באוטיזם
קלינאות תקשורת: הטיפול מסייע להרחיב את יכולת ההבעה וההבנה בתוך אינטראקציה בין-אישית – תחום קושי מרכזי באוטיזם. יכולות אלו הכוללת אמצעים מילוליים (שפה ודיבור) ואמצעים לא-מילוליים (כמו מחוות, קשר עין, שפת גוף). כאשר היכולת להשתמש בשפה מאתגרת יותר, קלינאי תקשורת מסייעים למטופל להביע את כוונותיו התקשורתיות באמצעים נוספים, לדוגמה באמצעות תקשורת חליפית (AAC).
ריפוי בעיסוק: אחד מהמאפיינים המרכזיים של אוטיזם הוא קושי באינטגרציה סנסורית, תהליך נוירולוגי-עצבי אשר מארגן את התחושות המגיעות דרך החושים מהגוף ומהסביבה אל המוח, אשר מתבטאים בקשיים תפקודיים שונים. מרפאים בעיסוק נותנים הסבר להתנהגויות שונות ומציעים אסטרטגיות להפחתת הקשיים התפקודיים ורגישות היתר לגירויים סביבתיים. מטרתו של הטיפול הוא לסייע בפיתוח כישורים הקשורים לתפקודים עצמאיים בתחומי חיים שונים, כמו למידה, אכילה, לימודים ועבודה.
טיפול תרופתי: טיפול זה עשוי לתמוך בהתמודדות של מאובחנים עם אוטיזם. ראשית, הוא עשוי להקל ולהרגיע חלק מהסימפטומים אשר פוגעים בתפקוד, כמו עוררות יתר קשה להרגעה העשויה להתבטא בפגיעה עצמית או תוקפנות. מעבר לכך, ניתן לסייע בעזרת טיפול תרופתי בתסמונות נוספות אשר לעיתים מתקיימות יחד עם אוטיזם, כמו הפרעות קשב וריכוז (ADHD) או הפרעת דיכאון או חרדה.
מקורות
גולן, ע׳ (2020, 5 באפריל). טיפולים התנהגותיים לאוטיזם [וידאו]. המרכז הישראלי לחקר האוטיזם; אוניברסיטת בן גוריון. https://www.youtube.com/watch?v=XlavH-z0YfU
גינוסר, נ׳ (2017). "כמו לוליין על חוט" טיפול בהורות לילדים עם אוטיזם והתמודדות עם תמות פרדוקסליות. בתוך כהן א' ]עורכת[, 'טיפול בהורות: גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. הוצאת אח, כפר ביאליק.
גלזר, ה׳ (2022, 1 בדצמבר). "תנו לנו להיות אוטיסטים. תפסיקו לאלף אותנו להיות כמוכם". עיתון הארץ. https://www.haaretz.co.il/magazine/2022-12-01/ty-article-magazine/.highlight/00000184-cc9a-d4f4-a79d-dc9bf4ef0000
ויזר, ע׳ (2007). מודל ה- DIR – מתיאוריה למעשה. מתוך לוינגר, ס' (עורכת). 'קישורים – טיפול בילדים עם בעיות תקשורת: גישות אינטראקטיביות'. הוצאת אח, כפר ביאליק.
Hyman, S. L., Levy, S. E., Myers, S. M., Kuo, D. Z., Apkon, S., Davidson, L. F., ... & Bridgemohan, C. (2020). Identification, evaluation, and management of children with autism spectrum disorder. Pediatrics, 145(1)
Green, J., Charman, T., McConachie, H., Aldred, C., Slonims, V., Howlin, P., ... & Pickles, A. (2010). Parent-mediated communication-focused treatment in children with autism (PACT): a randomised controlled trial. The Lancet, 375(9732), 2152-2160
Laugeson, E. A. (2014). The PEERS curriculum for school based professionals: Social skills training for adolescents with autism spectrum disorder. New York: Routledge
Najeeb, P., & Quadt, L. (2024). Autistic well-being: A scoping review of scientific studies from a neurodiversity-affirmative perspective. Neurodiversity, 2, 27546330241233088
Virues-Ortega, J., Julio, F. M., & Pastor-Barriuso, R. (2013). The TEACCH program for children and adults with autism: A meta-analysis of intervention studies. Clinical psychology review, 33(8), 940-953
Waddington, H., Reynolds, J. E., Macaskill, E., Curtis, S., Taylor, L. J., & Whitehouse, A. J. (2021). The effects of JASPER intervention for children with autism spectrum disorder: A systematic review. Autism: the international journal of research and practice, 25(8), 2370–2385. https://doi.org/10.1177/13623613211019162
