התקף זלילה הוא מצב בו אדם צורך כמות מופרזת של מזון תוך זמן קצר, שלא מתוך תחושת רעב, אלא עקב גורם רגשי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על המצבים בהם נוטים להתרחש התקפי זלילה, היבטים רגשיים וטיפול בהתקפי זלילה.
התקף זלילה, או בשמו הבלתי פורמלי בולמוס, הוא מצב בו אדם מבצע אכילה מופרזת ובלתי נשלטת. כמעט כל אחד מאתנו חווה במהלך חייו רגעים של אכילת יתר, אך התקף שכזה מתייחס לא רק ל"הגזמה" באכילה, אלא לצריכת כמות מזון גדולה במיוחד תוך זמן קצר, לרוב בפרק זמן של עד שעתיים, אשר אינה נובעת מתחושת רעב.
התקף זלילה ממוצע מוערך בצריכה של כ-1900 קלוריות באופן מרוכז, אולם אנשים שונים זה מזה בחומרת ובאופי הבולמוסים שלהם. בחלק מהמקרים הבולמוס יכלול לא רק מזונות טעימים ועתירי קלוריות (חטיפים, ממתקים, ג'אנק פוד), אלא גם מזונות בצורתם הלא אכילה (למשל, אוכל קפוא או שילובי מזונות יוצאי דופן). כמו כן, חלק מהאנשים יבצעו בולמוס רק אחת לחודשים רבים, בעוד שאחרים יבצעו בולמוס מדי יום או מספר פעמים בשבוע.
במרבית המקרים, התקפי זלילה יתקיימו בסתר ויהיו מלווים בתחושות קשות של אובדן שליטה, בושה או אשמה. במקביל לכך, אנשים הנוטים להתקפי זלילה מאופיינים פעמים רבות בקשיי שליטה עצמית ונטייה לאימפולסיביות – דבר המקשה על ויסות ההתקף ועצירתו. היבט זה נתמך על ידי ממצאים של מחקרי הדמיה מוחית, אשר מראים כי במהלך התקף זלילה המוח מתקשה לבצע פעולה של וויסות.
התקף זלילה כסימפטום
התקפי זלילה נוטים להתקיים על רקע אחד משני מצבים:
- הפרעת אכילה כפייתית: התקפי זלילה במצב זה מהווים את הסימפטום המרכזי של הפרעת אכילה כפייתית (Binge Eating Disorder). כחלק ממנה, הם מתרחשים אחת לשבוע לפחות, במשך 3 חודשים ומעלה.
- בולימיה: התקפי זלילה בבולימיה מתקיימים אחת לשבוע לכל הפחות, ומלווים ב"התנהגויות מפצות". כלומר, התנהגויות המכוונות להימנעות מעלייה במשקל או מבושה הנלווית לצריכת הקלוריות. אלו עשויות להיות הקאות יזומות, פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, שימוש בחומרים משתנים ומשלשלים וכן הלאה.
אכילה רגשית? היבטים רגשיים של התקפי זלילה
בפועל, "אכילה רגשית" היא השם הבלתי פורמלי אשר ניתן להרגלי אכילה בלתי בריאים אשר נובעים מצרכים רגשיים. התקפי זלילה ינבעו לרוב מגורם רגשי כמו למשל אירוע מלחיץ או סגנון חיים נוקשה המעורר צורך בפיצוי או פריקת עול.
כך לדוגמה, ניתן לחשוב על אדם הנוטה לפרפקציוניזם, אשר דרישותיו מעצמו הן נוקשות וקיצוניות. אדם כזה עשוי להתקשות "להשתחרר" ולהקדיש זמן לבילוי והנאה, ולכן התקפי זלילה עשויים להוות עבורו אפשרות "לפרוק כל עול". אצל אדם אחר, אשר אכילה עבורו משמשת כאמצעי הרגעה ברגעי מצוקה, ריב דרמטי עם בן הזוג או מתחים בעבודה עשויים להוות "טריגר" להתקף זלילה. במקרה כזה, אוכל יהווה מקור לפיצוי רגשי והאדם ישתמש בו כמעין "טיפול עצמי" אשר בפועל מסב לו נזק.
גם כאשר התקפי זלילה מתקיימים על רקע רגשי ואינם עונים על הקריטריונים לקבלת אבחנה מלאה של הפרעת אכילה מבחינת חומרה או תדירות, הם עדיין בעלי השלכות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית. מעבר לסיכונים הבריאותיים הכרוכים בהשמנת יתר, הישנות של התקפים מעלה את הסיכון לכך שיקבלו אופי כפייתי ויתפתחו בהמשך להפרעת אכילה. לכן, מקרים אלו עדיין מהווים התנהגות אכילה פתולוגית המצריכה טיפול.
טיפול בהתקפי זלילה
כאשר ניגשים לטיפול בהתקפי זלילה, יש לבחון בהתאם לחומרת המצב את מעורבותם של גורמים טיפוליים שונים. כך, במקרים מסוימים תידרש מעורבות של רופא על מנת לסייע בהתמודדות עם ההשפעות של התקפי הזלילה על בריאות הגוף (עלייה במשקל ובלחץ הדם), או של דיאטנית אשר תוכל לסייע בבניית תפריט והרגלי אכילה אדפטיביים. כאשר ההתקפים מהווים חלק מהפרעת אכילה, יש לפנות לדיאטנית המתמחה בתום זה באופן מיוחד.
לצד המעקב הגופני, בהתאם למקורם הרגשי של התקפי הזלילה, במרבית המקרים נכון לשלב טיפול פסיכולוגי המבוסס על הבנה ועיבוד של הגורמים הרגשיים המובילים להתקפי הזלילה. בתוך כך, הטיפול יעסוק בזיהוי טריגרים רגשיים ובין-אישיים לפריצת התקפי זלילה, לצד רכישת או חיזוק מיומנויות של שליטה עצמית.
בנוסף, כאשר רכיב האימפולסיביות וקשיי השליטה העצמית משמעותי במיוחד, או כאשר התקפי הזלילה מתקיימים לצד הפרעות רגשיות נוספות (דיכאון, חרדה וכדומה), ניתן להיעזר גם בפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי.
מקורות
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®). American Psychiatric Pub.
Abnormal Psychology 17th edition (2016). J.M. Hooley, J.N. Butcher, S., M.K. Nock, & S. Mineka
Oliva, R., Morys, F., Horstmann, A., Castiello, U., & Begliomini, C. (2019). The impulsive brain: Neural underpinnings of binge eating behavior in normal-weight adults. Appetite, 136, 33-49
