מבחן CAT הוא מבחן השלכתי עבור ילדים בגילי 3-10 אשר התפתח מתוך מבחן ה-TAT, ובו הילד מתבקש לספר סיפור דמיוני בהתאם לכרטיסים המוצגים לפניו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על מרכיבי מבחן ה-CAT, התפתחות המבחן, ועל ביקורת ומגבלות.
מה זה מבחן CAT?
מבחן ה-CAT, המכונה גם 'מבחן התפסת נושא לילדים', הוא מבחן השלכתי עבור ילדים בגילי 3-10 שנים, במסגרתו הילד מתבקש לספר סיפור דמיוני בהתאם לכרטיסים אשר מוצגים לפניו. מבחן זה התפתח מתוך מבחן ה-TAT, המיועד למבוגרים וילדים בוגרים יותר, במטרה להתאימו לילדים צעירים. ההשערה העומדת בבסיס המבחן היא כי באמצעות תהליכי השלכה תוכן הסיפור עשוי להצביע על קונפליקטים, עמדות, צרכים, הזדהויות ותפיסות של הילד.
המבחן כולל 10 כרטיסים בשחור-לבן בהם מאויירות דמויות בעלי חיים, כאשר לרוב הדמויות מוצגות במצבים אנושיים. האיורים נועדו לעורר תמות אשר נוגעות לחוויות ומשימות התפתחותיות רלוונטיות עבור ילדים צעירים, למשל חינוך לניקיון, אכילה, שינה ויחסי הורה-ילד. זאת לעומת מבחן ה-TAT, בו מוצגות דמויות אנוש או אובייקטים אחרים המייצגים תמות אחרות מאלו אשר בגרסת הילדים.
לרוב, כאשר מתייחסים אל מבחן ה-CAT, מתכוונים לגרסתו הראשונה אשר בה מוצגות דמויות בעלי החיים. עם זאת, למבחן זה מספר גרסאות:
1. Animal (CAT-A) – הגרסה הראשונה בה מוצגות דמויות בעלי החיים.
2. Humans (CAT-H) – גרסה העוסקת בתמות זהות לאלו של הגרסה הראשונה, אך בה מוצגות דמויות אנוש. מתאימה לילדים בגילי 7-10 שנים.
3. Situations (CAT-S) – גרסה משלימה הנועדה לחקירה מעמיקה של נושאים מסוימים, למשל פציעה, דימוי גוף והיריון. הכלי משמש לצורך טיפול במשחק ולא לצרכים אבחוניים.
התפתחות המבחן
מבחן ה-CAT פותח בשנת 1949 על ידי הפסיכיאטר לאופולד באלק (Leopold Bellak) ואשתו באותה תקופה, סוניה בלאק, אשר הייתה פסלת ורקדנית. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1952, לאופולד פיתח גרסה נוספת של הכלי (CAT-S) אשר מהווה גרסה משלימה במקרים בהם יש צורך בחקירה של נושאים מסוימים או כאשר לא ניתן להעביר את מבחן ה-CAT המלא.
לאופולד בלאק נימק את השימוש בדמויות בעלי החיים על בסיס שתי השערות:
א. שיער כי ילדים מזדהים יותר עם דמויות של בעלי חיים – בלאק סבר כי ילדים מזדהים בקלות יותר עם בעלי חיים ולכן עשויים להשליך עליהם באופן חופשי יותר תוכן מתוך עולמם הפנימי. השערה זו התבססה במידה רבה על כך שבמבחן הרורשאך ילדים נטו לראות בקלות יותר דמויות של בעלי חיים מאשר דמויות אדם.
ב. טען כי דמויות בעלי חיים הן רב-תרבותיות ורב-מגדריות – אחת הביקורות כנגד מבחן ה-TAT היא היותו מזוהה עם התרבות המערבית הלבנה. ייצוגים של דמויות אנוש בדרך כלל כוללים מאפייני תרבות, אתניות, דת ומגדר, למשל צבע עור כהה או בהיר, כמו גם היעדרה או קיומה של כיפה. מכיוון שמאפיינים אלו עמומים יותר בדמויות מצוירות של בעלי חיים, בלאק טען כי הן מאפשרות הזדהות רחבה יותר על פני מגדרים, מגזרים ותרבויות שונות.
עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בסיפוריהם של ילדים בין ה-TAT לבין ה-CAT אשר מאששים את השערותיו של בלאק. לכן, בשנת 1965, הוא פיתח את גרסת דמויות האנוש (CAT-H) אשר כוללת את אותן התמות ההתפתחותיות המוצגות בגרסה הראשונה. טרם בוסס על ידי מחקר האם יש יתרון לגרסה אחת על פני השנייה, ואם כן באילו מקרים.
ביקורת ומגבלות
בשנים מאז פיתוחו, מבחן ה-CAT היה נתון לביקורת רבה. אלו הן הביקורות המרכזיות:
1. תמיכה מחקרית נמוכה – בעוד כי למבחן ה-TAT תמיכה מחקרית מסוימת בעת שימוש במערכות של מתן ציונים (ציינון), ניתוח מבחן ה-CAT נערך על פי שיטה איכותנית בלבד, אשר חוזקה הסטטיסטי נמוך יותר מאשר שיטה כמותנית המסתמכת על ציינון. לכן, תמיכתו המחקרית של ה-CAT אף נמוכה מזו של ה-TAT.
2. טרם נמצא יתרון מובהק לשימוש ב-CAT על פני ה-TAT – כאמור, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מבחן ה-TAT למבחן ה-CAT בקרב ילדים צעירים, ואף בחלק מן המחקרים שנערכו נמצא כי מבחן ה-TAT עורר בקרב הילדים סיפורים ארוכים ומשמעותיים יותר.
3. ביצוע המבחן מסתמך בעיקרו על יכולות ורבליות – בגילים הצעירים היכולות המילוליות עדיין בתהליכי למידה והתפתחות, כמו גם אחד מן הקשיים הנפוצים בגיל הרך הוא קושי שפתי. לכן, במצבים רבים יש קושי להפיק מידע מספק על סמך הכלי על מנת להעריך את עולמו הפנימי של הילד. מבחן ה-HTP לעומתו, מבחן הציורים, עושה שימוש בערוץ תקשורתי אחר מעבר לזה השפתית.
למרות הביקורת על המבחן וההכרה במגבלותיו, המבחן נמצא בשימוש רחב במסגרת אבחונים והערכות פסיכולוגיות. זאת, מכיוון שלעיתים הוא מספק מידע השלכתי חשוב אשר אינו מושג באמצעות כלים אחרים, במיוחד בקרב ילדים צעירים אשר מבחן הרורשאך, אחד מן המבחנים ההשלכתיים השכיחים, לא מתאים עבורם. לאור מגבלותיו, מבחן ה-CAT יועבר תמיד במסגרת הערכות או אבחונים פסיכולוגיים מלאים, כאשר ממצאיהם הסופיים יסתמכו על מספר כלים אבחוניים באופן אינטגרטיבי.
מקורות
Leopold Bellak & Marvin S. Hurvich (1966) A Human Modification of the Children's Apperception Test (CAT-H), Journal of Projective Techniques and Personality Assessment, 30:3, 228-242, DOI: 10.1080/0091651X.1966.10120301
Weiner, I. B., & Green, R. L. (2017). Handbook of personality assessment. John Wiley & Sons
