קומפולסיה היא פעולה אשר האדם מרגיש כפוי לבצע באופן חוזר על אף שהוא אינו מעוניין בכך, ולמרות שהוא חווה פעולה זו כבלתי רציונלית. קומפולסיה מופיעה בדרך כלל לצד מחשבה אובססיבית- מחשבה חודרנית אשר עולה בדעתו של האדם מבלי שירצה לחשוב עליה. במרבית המקרים, קומפולסיה מתפתחת כאמצעי המאפשר לאדם להפחית את העיסוק האובססיבי במחשבה שחדרה לתודעתו, כך שנוצר צמד של אובססיה- קומפולסיה: מחשבה טורדנית אשר רק ביצוע של קומפולסיה מסוימת מצליחה להרחיק. ביצוע קומפולסיה מביא בדרך כלל להקלה זמנית בלבד, כך שזמן קצר לאחר ביצוע קומפולסיה המחשבה האובססיבית מופיעה שוב והאדם כפוי לבצע שוב את אותה קומפולסיה. במקרים רבים, צמד האובססיה- קומפולסיה מתרחב עם הזמן ומתחיל לכלול צמדי אובססיה- קומפולסיה חדשים. כאשר מתקיים לאורך זמן צמד אחד או יותר של אובססיה- קומפולסיה אשר מביא למצוקה משמעותית ו/או לפגיעה בתפקוד- מאובחנת הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).
צמדי אובססיה- קומפולסיה נפוצים במיוחד מתבטאים בשטיפת ידיים כפייתית, סידור ו/או ניקיון כפייתיים, חזרה על תפילות או טקסים דתיים עד שיערכו באופן "מושלם", בדיקת נעילתם של דלתות וחלונות, חזרה על אמירות מסוימות או דרישה מאנשים אחרים לומר דבר מה. עם זאת, קומפולסיה עשויה להתבטא במגוון רחב של דרכים אשר יהיו מאופיינות בתחושה של דחף כפייתי ובלתי רציונלי.
הגורמים להיווצרות קומפולסיה קשורים ככל הנראה הן במועדות ביולוגיות והן בגורמים פסיכולוגיים. הסברים פסיכולוגיים התנהגותיים מציעים כי קומפולסיה נוצרת כאשר האדם לומד לקשר בין ביצוע פעולה מסוימת לבין ירידה בחרדה ובחשיבה האובססיבית. למשל, אדם חרד עשוי לחוות רגיעה לאחר שנאמר לו "לילה טוב" מיד לפני שנרדם, ולהתחיל לחוות את האמירה כדרך היחידה להשגת רגיעה באופן שיביא להתפתחות קומפולסיה של דרישה מבת הזוג לומר לו לילה טוב באופן מסוים ובעיתוי מסוים. בדומה, אדם אשר טרוד במחשבות אובססיביות על האפשרות לחלות עשוי לחוות רגיעה לאחר שטיפת ידיים הנחווית כמגוננת מחיידקים, ולפתח קומפולסיה של רחיצת ידיים כפייתית.
הסבר פסיכולוגי אחר להיווצרות קומפולסיה מציע כי צמד האובססיה- קומפולסיה מחפה על תכנים או צרכים רגשיים לא מודעים אשר האדם מדחיק ובו זמנית נותן להם מקום דרך ביצוע קומפולסיה. כך, למשל, ילד עשוי לפתח קומפולסיה של נעילת דלתות וחלונות באופן שמבטא הן את תחושת הפגיעות שלו והן את צורכי השליטה הלא מודעים שלו בהוריו אשר נאלצים ללוות אותו במסלול הנעילה מדי ערב. בדומה, אדם עשוי לפתח קומפולסיה של בדיקה חוזרת ונשנית של האפשרות שהעליב אדם אחר כדי להסתיר מפני עצמו את הכעסים והתוקפנות שלו עצמו.
בהתאם לגורמים השונים להיווצרות קומפולסיה, ניתן לטפל במצבי קומפולסיה במספר דרכים.
טיפול תרופתי נמצא יעיל בהפחתת חשיבה אובססיבית וטקסים קומפולסיביים, ובפרט כאשר הוא מלווה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול היעיל ביותר במצבי קומפולסיה או הפרעה טורדנית כפייתית. הטיפול מבוסס על זיהוי המחשבות הבלתי רציונליות ("משהו רע יקרה אם אני לא אספור עכשיו עד עשר", "אסור שישארו בגדים מלוכלכים בסל הכביסה") ועל הקומפולסיות שהן מייצרות. במסגרת הטיפול המטופל רוכש טכניקות להרגעה עצמית אשר יעזרו לו לשאת את הדחף לביצוע קומפולסיה ואסטרטגיות לשליטה בדחף כאשר הוא מתעורר. כמו כן, נבנית תכנית התנהגותית המכוונת להפחתה הדרגתית של ביצוע הקומפולסיות, באופן שמאפשר למטופל לצבור חוויות של יכולת שליטה בדחף וחוויות אשר "שוברות" את הטענות הבלתי רציונליות ("לא אמרתי לבן שלי 'שמור על עצמך' שלוש פעמים כמו שאני רגיל, ועדיין לא קרה כלום").
טיפול פסיכודינמי הוא שיטת טיפול נוספת המתאימה לטיפול במצבי קומפולסיה, אם כי היא נחשבת ליעילה פחות לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית ובמצבים קומפולסיביים חמורים. במסגרת הטיפול הפסיכודינמי המטפל והמטופל חוקרים יחד את הגורמים הלא מודעים העומדים מאחורי הדחף לביצוע קומפולסיה מסוימת, מתוך תפיסה שהכרה בגורמים אלו, עיבוד שלהם ונכונות להטמיע אותם באישיות ינטרל את הצורך הכפייתי לביצוע קומפולסיה.
