טיפולי המרה הם טיפולים המכוונים לשינוי נטייה מינית הומוסקסואלית להטרוסקסואלית, והם נחשבים מזיקים בקרב גורמים מקצועיים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הסוגים של טיפולי ההמרה, מדוע הם מסוכנים ואילו מודלים טיפוליים אחרים רלוונטיים.
עד לשנת 1973, הומוסקסואליות נחשבה למחלה נפשית בה יש לטפל ואותה יש למנוע. בהתאם, לאורך עשורים רבים הוצעו שיטות טיפול שונות אשר כוונו להכחדת ההתנהגות ההומוסקסואלית. בין שיטות אלו נכללו שיטות התנהגותיות לדיכוי החשק המיני, יחסי מין יזומים עם נשים, טיפולים "רפואיים" כהקזת דם, טיפולים הורמונליים ואפילו סירוס וניתוחי מוח. כיום, כאשר הידע המחקרי מראה כי נטייה מינית היא ברובה נטייה מולדת, מתברר כי טיפולי המרה לא רק שלא מסייעים בשינוי הנטייה המינית, אלא שהם עלולים לגרום נזק חמור למטופל ולכן הם אסורים במדינות רבות בעולם. כיום, מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים הניתנים למטופלים המתקשים לקבל את נטייתם ההומוסקסואלית, הם טיפולים המכוונים לסייע למטופל לקבל את הנטייה שלו ולהתמודד עם הקשיים והלחצים החברתיים הנלווים לקבלתה. עם זאת, גם היום קיימים עדיין, בדרך כלל בסתר ובעיקר בקהילות דתיות, טיפולי המרה המכוונים לסייע לאדם לשנות את נטייתו המינית ולפתח נטייה מינית הטרוסקסואלית.
מהם טיפולי המרה?
כאמור, טיפול המרה הוא טיפול המכוון לשינוי נטייתו המינית של אדם מנטייה הומוסקסואלית לנטייה הטרוסקסואלית. הרציונל העומד מאחורי הטיפול הוא שאנשים אשר חווים מצוקה וחוסר שביעות רצון מנטייתם המינית ההומוסקסואלית, זכאים לקבל סיוע מקצועי אשר יאפשר להם לנסות ולשנות את ההתנהגות המינית המלווה במצוקה.
שני סוגים מרכזיים של טיפולי המרה
טיפולי המרה התנהגותיים: טיפולי המרה התנהגותיים הם טיפולים המתייחסים אל הומוסקסואליות כאל דפוס התנהגות הניתן לשינוי. מתוך תפיסה זו, טיפולי ההמרה ההתנהגותיים מתמקדים בטכניקות אקטיביות שביניהן יצירת התניות שליליות לגירויים הומוסקסואלים, עידוד והרחבת החשיפה להתנסויות מיניות הטרוסקסואליות, זיהוי "טריגרים" להתנהגויות הומוסקסואליות וכן הלאה.
טיפול המרה מבוססי דת: טיפולי המרה מבוססי דת הם טיפולים הנפוצים בעיקר בארה"ב (אך קיימים גם בארץ). טיפולי המרה אלו מיועדים למטופלים בעלי אמונה דתית חזקה אשר חווים את ההתנהגות ההומוסקסואלית כמנוגדת לדתם ומבקשים לשנות אותה על רקע זה. טיפולי המרה דתיים עושים שימוש במגוון שיטות, כאשר המרכזיות שבהן הן שיטות התנהגותיות אשר מכוונות לחיזוק החיבור לדת והפחתת ההתנהגות ההומוסקסואלית.
טיפולי המרה - מדוע זה מסוכן?
לכאורה, מחקרים שערכו גופים התומכים ביעילותם של טיפולי המרה (בעיקר ארגונים דתיים) הצביעו על אחוזי הצלחה גבוהים ודיווחו על "הצלחות טיפוליות", אשר הביאו לשינוי הנטייה המינית באופן שאפשר הקמה של משפחה הטרוסקסואלית. עם זאת, קבוצת עבודה אשר הוקמה מטעם איגוד הפסיכולוגים האמריקאי הצביעה על ממצאים שונים לגמרי. חברי הקבוצה ניתחו מחקרים שנערכו על ידי גופים שונים ומצאו פער משמעותי ביותר בין ממצאיהם של גופים אלו, לבין ממצאים של גופים מדעיים אובייקטיביים. על פי מסקנותיה של קבוצת העבודה, המחקרים שערכו הגופים התומכים בטיפולי ההמרה סבלו מבעיות משמעותיות ביותר אשר מערערות על אמינותם של הממצאים. ניתוח הממצאים שנאספו במחקרים אמינים הצביע על כך שטיפולי המרה לא רק שלא מועילים, אלא אף מזיקים ביותר בחלק גדול מהמקרים. על רקע זה, ועל רקע העובדה שמרבית המציעים טיפולי המרה אינם מטפלים מוסמכים, הן איגוד הפסיכולוגים האמריקאי והן הסתדרות הפסיכולוגים הישראלית אינם תומכים בטיפולי ההמרה.
אילו מודלים טיפוליים רלוונטיים?
אם כן, השאלה אודות אילו אלטרנטיבות קיימות מעסיקה רבים מהאנשים המתקשים לקבל את נטייתם ההומוסקסואלית. רבים מהם חוששים לפנות אל טיפול פסיכולוגי "קלאסי" מתוך הפחד שטיפול זה "ידחוף" אותם לקבלת הנטייה המינית ממנה הם כה סולדים ונרתעים.
על אף תפיסה זו, חשוב להדגיש כי טיפול פסיכולוגי הגון ומקצועי לא יצא מעמדה המכוונת את המטופל לבחירה בנטייה מינית זו או אחרת. טיפול פסיכולוגי מקצועי יתמקד ביצירת מרחב לעיבוד, חשיבה והתבוננות אשר יאפשרו למטופל להרחיב את החופש שלו ולבחור באורח החיים המתאים לו ביותר. כך למשל, חלק מהמטופלים אשר פונים לטיפול על רקע קונפליקט בין רצון לשמר את התא המשפחתי ההטרוסקסואלי שיצרו לבין רצון לממש את נטיותיהם המיניות, עוברים בטיפול מסע של התבוננות ועיבוד אשר בסופו הם מגיעים דווקא למסקנה, כי שימור התא המשפחתי חשוב להם יותר מאשר מימוש הנטייה המינית. במקרים אחרים, כמובן שייתכן שתהליך טיפולי זה יסתיים בבחירה הפוכה, כאשר המטפל יסייע למטופל להשלים עם הבחירה לממש את נטיותיו המיניות ובו זמנית לשמור על קשר יציב עם ילדיו, גם במקרים בהם יבחר לפרק את התא המשפחתי.
כלומר, מטרת הטיפול הפסיכולוגי אינה להמיר את הנטייה המינית לנטייה הטרוסקסואלית, אך גם לא להיפך - "לדחוף" את המטופל החוצה מהארון שממנו אין לו עדיין (או בכלל) רצון לצאת. מטרת הטיפול היא צמצום המצוקה הנפשית של האדם וסיוע בבחירה ובבנייה של אורח חיים מספק התואם את הרצונות, הערכים והצרכים אשר המטופל עצמו מגדיר ומסמן כמשמעותיים ביותר עבורו.
