פרויד ראה את החלום כגורם מרכזי בחיי הנפש ובטיפול הפסיכואנליטי, מאחר והוא ראה את החלום כחושף היבטים נפשיים בלתי מודעים. בהתאם, הוא כינה את ההתבוננות בחלום ובאסוציאציות החופשיות הנלוות לו "דרך המלך אל הלא מודע". פרויד הדגיש כי החלום כמעט אף פעם אינו חושף באופן ישיר את התכנים הלא מודעים, מאחר וחשיפה ישירה תעורר חרדה אשר תפגע באיכות השינה. במקם זאת, מתבצעת מלאכת החלום אשר מסווה את התכנים המאיימים באמצעות מנגנונים שונים שביניהם הסמלה, עיבוי והתקה. כך, סיפור החלום אותו החולם זוכר לעולם אינו זהה לסיפור הלא מודע אשר החלום מספר.
פרויד הציע כי חלומות מכילים כמעט תמיד את שיירי היום אשר נצברו במהלך שעות הערות, אך טען כי שיירי היום אינם נכנסים אל החלום באופן מקרי: הוא הציע כי שיירי היום אשר "ייבחרו" ויכנסו אל החלום יהיו אלו אשר קשורים במשאלות ובתכנים הלא מודעים אשר החלום מבטא. כך, למשל, חלום על מלך בלילה שלאחר צפייה בתכנית היסטורית העוסקת בבית המלוכה האנגלי אמנם מבוסס על שיירי היום אך בו זמנית, המלך שיופיע בחלום יסמל את הקשר עם אביו של החולם. כמו כן, שיירי היום עשויים להיות חלק ממנגנון הגנה המכוון ליצירת עומס פרטים המסייע בהסוואת התכנים החשובים והמאיימים של החלום.
כלומר, על פי הגישה הפרוידיאנית שיירי היום אינם רכיבים שחלחלו אל החלום באופן ארעי וחסר משמעות, אלא קשורים בתכנים הלא מודעים אשר מעסיקים אותנו: אנו נחשפים מדי יום לכמויות עצומות של גירויים ו"בוחרים" להכניס אל החלום רק את שיירי היום הרלוונטיים לתכנים הלא מודעים המעסיקים אותנו באופן עמוק.
יש לציין כי כיום ההנחה היא שהופעת שיירי היום אינה קשורה רק לתכנים נפשיים לא מודעים המעסיקים אותנו אלא גם לתפקידו הקוגניטיבי של החלום לסיוע בתהליכי למידה: חוקרים מהתחום הקוגניטיבי זיהו כי חלומות מסייעים לנו לעבד מידע שנצבר במהלך היום ובכך מסייעים בהטמעת המידע וביסוס תהליכי למידה. במובן זה, הגישה הקוגניטיבית חולקת על פרויד ומניחה כי שיירי היום ממלאים תפקיד שונה מזה שזוהה על ידו.
