טיפול מבוסס מנטליזציה מסייע בהרחבת ושיפור היכולת להבין ולחשוב על מצבים מנטליים, מתוך ההנחה כי קשיי מנטליזציה הם אלו שעומדים בבסיס קשייו של המטופל. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מהי מנטליזציה, ועל עקרונות ומסגרת הטיפול.
טיפול מבוסס מנטליזציה הוא טיפול היוצא מתוך נקודת הנחה כי הפגיעה ביכולת המנטליזציה של האדם (היכולת לעסוק במצבים מנטליים של עצמנו ושל אחרים, כמו רגשות ומחשבות) היא זו שעומדת בבסיס קשייו הרגשיים, הבין-אישיים או ההוריים. טיפול זה מתקיים על פי רוב במסגרת פסיכותרפיה פרטנית, הדרכת הורים, טיפול קבוצתי או קבוצת הורים.
מהי מנטליזציה?
מנטליזציה מוגדרת כצורה של קוגניציה חברתית ורגשית אשר מאפשרת לנו לדמיין את הפעילות המנטלית האנושית, של עצמנו ושל אחרים, במונחים של רצונות, רגשות, צרכים, מטרות וכן הלאה. בהתאם לכך, "עמדה מנטליסטית" מהווה הלך רוח של האדם הנשען על היכולת למנטליזציה וכולל 4 עקרונות:
1. סקרנות – הכוחות המניעים לחשיבה הם עניין ורצון לחקור את המצבים המנטליים של העצמי ושל האחר.
2. הכרה במגבלות הידיעה – ההשערה לגבי מצבים מנטליים היא תמיד בגדר פרשנות, סובייקטיבית, מועדת לטעויות ועמומה, ולכן עליה להיות זהירה וצנועה.
3. גמישות – הכרה בכך שמצבים מנטליים משתנים באופן תדיר ומושפעים מגורמים שונים (כגון התפתחות רגשית, היסטוריה), ולכן על העמדה להישאר גמישה לשינויים.
4. הכרה בהשפעה בין-אישית הדדית – הכרה בכך ששני אנשים הנמצאים בתקשורת משפיעים זה על זה ומעצבים את האופן בו כל אחד מהם חושב ומרגיש.
כאשר אחד מן העקרונות הללו אינו מתקיים בצורה מיטבית, לרוב גם יכולת המנטליזציה עצמה של האדם תהיה לקויה. כאשר המנטליזציה לקויה, אנו עשויים לראות אצל האדם קושי להבין ולהתבונן ברגשותיו, באופן אשר לרוב פוגע ביכולת הוויסות הרגשי שלו, קושי לבסס קשרים בין-אישיים מיטיבים ויציבים, וכהורה, קושי לזהות ולהיענות לצרכי ילדו.
כשלים במנטליזציה, המכונים גם – ״קריסות במנטליזציה״, מתרחשים לעיתים קרובות יותר בסיטואציות סוערות ואינטנסיביות מבחינה רגשית. כמו כן, הם נמצאו כקשורים במיוחד אל הפרעות חרדה, הפרעת אישיות גבולית, ובעיות התנהגות בקרב ילדים.
עקרונות הטיפול
בטיפול מבוסס מנטליזציה ההתערבויות הטיפוליות ממוקדות בהרחבת יכולתו של המטופל לעסוק במנטליזציה, כמו גם בניטור ותיקון תהליכי מנטליזציה בלתי יעילים. בניגוד לגישות פסיכואנליטיות קלאסיות, שמתבססות על יצירת תובנה או קישור בין אירועי עבר למצב בהווה, המודלים של טיפול זה עוסקים בכשלים במנטליזציה המתגלים בקשיים הנוכחיים וב״כאן ועכשיו״ של חדר הטיפול.
כאשר המטפל/ת מזהה אצל המטופל/ת תהליכי מנטליזציה לא יעילים, העבודה הטיפולית מונחית לפי הרצף הבא: ״עצור, שחזר, חקור והתבונן״. כלומר, המטופל מתבקש לעצור על מנת לאפשר חשיבה, לחזור למה שקרה באירוע, לחקור את הרגשות והמחשבות שעלו אצלו ולהתבונן בהם. כך, המטפל בהתערבויותיו מהווה מודל לחשיבה מונחית מנטליזציה ובהדרגה המטופל יוכל להפנים יכולת מנטליזציה אדפטיבית ועצמאית.
בטיפול מבוסס מנטליזציה, סגנון התערבויותיו של המטפל יהיה צנוע וזהיר, כך שיבטא את אחד העקרונות החשובים של העמדה המנטליסטית – הכרה במגבלות הידיעה החיצונית של המטפל לגבי מצבו המנטלי של המטופל. כלומר, המטפל ישאף לסייע למטופל לחקור את המצבים המנטליים שלו על ידי הזמנתו לחקירה משותפת, ולא יניח כי הוא יודע מה הוא חושב ומרגיש. זאת באמצעות שאלות ״מה״ (למשל ״מה הרגשת כש..?״), במקום שאלות ״למה?" (למשל ״למה נהגת כך?״). רק במידה והמטופל מתקשה לענות, יוכל המטפל להציע את פרשנותו בצניעות (למשל ״לי זה נשמע ש..״) וימנע מפרשנויות שעלולות להישמע חד-משמעיות (למשל ״בטח הרגשת ש..״).
למעשה, היחסים הטיפוליים והחוויה הרגשית המתעוררת במסגרתם יוצרים מרחב בו ניתן לתרגל את יכולות המנטליזציה. בעת במצבים בין-אישיים מעוררים רגשית, קיים סיכון מוגבר לייחוסים שליליים וחד-משמעיים לגבי כוונתם של אחרים – כלומר לקריסות במנטליזציה. כאשר אלו מופיעים בקשר הטיפולי, המטפל יכול לסייע בניטור הכשל ותיקונו "on-line".
מסגרת הטיפול
מחקרים רבים בדקו את יעילות הטיפול מבוסס המנטליזציה ומצאו כי הוא יעיל ומסייע בהפחתת התנהגויות אובדניות ופגיעה עצמית, שיפור המיומנויות הבין-אישיות וירידה בתחושות של חרדה ודיכאון. כמו כן, מודלים לטיפול מבוסס מנטליזציה נמצאו יעילים הן במסגרת של טיפול פרטני והן במסגרת טיפול קבוצתי והדרכת הורים. בכולם המטפל משמש כמודל עבור המטופל ליישום "עמדה מנטליסטית" ומסייע לו בחקירת מצבו המנטלי.
טיפול קבוצתי מבוסס מנטליזציה – מאפשר תרגול של מיומנויות מנטליזציה בסביבה מרובת משתתפים וביישום הלמידה החברתית במסגרת הטיפול. המרקם הקבוצתי מאפשר גם התמודדות עם קשיים בין-אישיים ב״כאן ועכשיו״ בתוך היחסים בקבוצה. כך, ניתן להשתמש בקבוצה ללמידה משותפת, התבוננות בקשיי מנטליזציה ועוד. טיפול קבוצתי מבוסס מנטליזציה נמצא כתורם במיוחד לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית.
הדרכת הורים מבוססת מנטליזציה – מהווה ניסיון של המטפל לספק למטופל/ים חוויה דומה לזו שהם אמורים לספק לילדיהם כהורים. כלומר, המטפל חושב אודות הרגשות, המחשבות והמוטיבציות העומדות בבסיס התנהגותם של ההורה והילד, ומנסה לפענח את הקשר ביניהם. כך, בתקווה, ההורה יפנים את יכולת המנטליזציה של המטפל ויוכל לעשות זאת בעצמו עבור ילדו. מנטליזציה יעילה אצל ההורה מאפשרת מענה הורי רגיש ומותאם יותר אל הילד ובכך מהווה גורם חוסן נפשי עבור הילד.
מקורות
Bateman, A., & Fonagy, P. (2013). Mentalization-Based Treatment. Psychoanalytic inquiry, 33(6), 595–613. https://doi.org/10.1080/07351690.2013.835170
Fonagy, P., & Luyten, P. (2009). A developmental, mentalization-based approach to the understanding and treatment of borderline personality disorder. Development and psychopathology, 21(4), 1355-1381
Fonagy, P., Campbell, C., & Bateman, A. (2017). Mentalizing, attachment, and epistemic trust in group therapy. International Journal of Group Psychotherapy, 67(2), 176-201
Slade, A. (2007). Reflective Parenting programs: Theory and development. Psychoanalytic Inquiry, 26(4). 640-657
