העברת מראה היא מונח שטבע היינץ קוהוט, אשר מתייחס להעברה בטיפול המבוססת על צורך התפתחותי אשר לא נענה בילדות - קבלת שיקוף והתפעלות לשם בניית עצמי לכיד. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על צרכים נרקיסיסטיים בילדות וכשלים בגיבוש העצמי, ועל העברת מראה בטיפול.
העברת מראה היא מונח אשר טבע הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט, מייסד זרם פסיכולוגיית העצמי, והיא אחת מ-3 סוגי ההעברות המרכזיות המתרחשות לדידו בטיפול. אלה מבטאות צרכים נרקיסיסטיים התפתחותיים אשר לא באו על סיפוקם בשלב המתאים בילדות, ופגמו בתהליך התגבשות העצמי. העברת מראה מבטאת את צורך המטופל באישוש ותיקוף של קיומו וחווייתו, ובהתפעלות ממנו.
צרכים נרקיסיסטיים בילדות וכשלים בגיבוש העצמי
אף כי היה חניך הפסיכואנליזה הפרוידיאנית, הציע קוהוט הבנה אחרת מזו של פרויד ביחס לנרקיסיזם ולאופן בו יש לעבוד עם הפרעות נרקיסיסטיות. הוא סבר כי צרכים נרקיסיסטיים הם חלק חיוני והכרחי מתהליך התפתחותו של העצמי ואי מימושם עלול להוביל לפתולוגיות. בתחילת דרכו ייחד קוהוט את תפיסתו לסובלים מפתולוגיות נרקיסיסטיות, אך בהמשך הורחבה התפיסה לפגיעות שונות בעצמי בכלל האוכלוסייה.
על פי תפיסתו של קוהוט, כחלק מתהליך ההתפתחות התקין, הילד זקוק בשנות חייו המוקדמות לזולתי עצמי מסביבתו הקרובה, לרוב ההורים, אשר יחווה כהרחבה או חלק מהעצמי בכדי לפתח ולבסס את מבנה העצמי שלו. קוהוט הצביע על 3 סוגים מרכזיים של חוויות עם זולת עצמי להן נזקק הילד, ביניהן הצורך בשיקוף (Miroring) של עצמו וחוויותיו כחיוניים ועוצמתיים; זהו הצורך של הילד להערצה ואידיאליזציה אמפתית מצד אמו או המטפל העיקרי. המילה מראה (mirror) יכולה להטעות, משום שאין מדובר בשיקוף פסיבי של הילד כפי שהוא. אפשר לחשוב על כך כעל מראה האומרת: "אני רואה אותך, אתה קיים ואתה נהדר!".
כאשר הילד חווה מענה הולם לצורך בשיקוף ולצרכים הנוספים, הוא מפתח מבנה עצמי בריא, הכולל דימוי עצמי יציב, לכיד ובטוח, תחושת ערך, מסוגלות וחיוניות, יכולת להתמודד עם אכזבות ולחוש גאווה והנאה מהצלחות. בתוך כך, הילד מצמצם בהדרגה את שאיפותיו ותפיסותיו את עצמו למימדים מציאותיים יותר, ומפנים את תפקודי זולת העצמי לתוכו, כך שיוכל לספק אותם לעצמו. מנגד, כאשר מסיבות שונות אין מענה הולם לצרכים אלה, למשל כאשר ההורה ביקורתי מאד או אינו קשוב לילד, או כאשר תסכולי המציאות חריפים מדי, עלול להתרחש שיבוש בתהליך זה, כך שייווצר מבנה עצמי לא יציב, חלש, מפוצל. בנוסף, האדם אשר צרכיו לא נענו, לרוב ימשיך לבקש מענה עבורם בקשרים מאוחרים יותר במהלך חייו. לפי קוהוט, מוקד הטיפול צריך להיות ניסיון לתיקון שיבושים בתהליך זה, זאת באמצעות העבודה עם העברות.
העברות זולת עצמי בטיפול: העברת מראה
קוהוט הציע כי ישנן 3 העברות זולת עצמי המתעוררות בטיפול באנשים עם פגיעה בעצמי, המשקפות את צרכי זולת עצמי אשר לא סופקו בילדות: העברת מראה, העברת אידיאליזציה (או האדרה), והעברת תאומות (או אלטר אגו). גם כאן, מדובר בהבנה אחרת ומהפכנית מהדרך בה הבין פרויד את ההעברות והעבודה עמן.
בהעברת מראה, המשקפת את הצורך לשיקוף והתפעלות בילדות, המטופל מבקש באופן לא מודע מהמטפל כי יהיה עבורו זולת עצמי אשר יספק לו אישור ותיקוף להווייתו, לחוויותיו, ובעיקר יתפעל ממנו. מטופל עם העברה מראה עלול לבטא תחושות של חוסר ערך, חוסר מוטיבציה, ייאוש, ואף חוסר רצון לחיות. הוא עלול להיות רגיש מאד לביקורת ולחוסר שביעות רצון של המטפל כלפיו, ולהגיב בזעם נרקיסיסטי כאשר הוא חש כי המטפל אינו מבין את חווייתו הפנימית. מצדו של המטפל, בהעברה נגדית, המטפל יכול לחוש משועמם, ריקני, או חסר סבלנות, כמי שלא מכירים בקיומו.
קוהוט סבר כי יש להיענות לדרישות המטופל בהעברות השונות, ובמקרה של העברת מראה, לסיפוק תשומת לב, הדהוד או חזרה על דבריו, שיקוף מצב רוחו, הערצה ועוד. אל למטפל להיות ביקורתי כלפי צורך זה, וכן עליו להימנע מפירוש מוקדם מדי, העלול להיות הרסני. בדומה להורה, המטפל נידון באופן בלתי נמנע לתסכל לעתים את המטופל, אך עליו להיות ער לכך ולהצביע על הצרכים ורגעי התסכול. בשאיפה, השהות בהעברות תסייע למטופל בהדרגה לפתח מבנה עצמי מגובש וחיוני יותר, בעל ערך עצמי מבוסס יותר, ולגבש שאיפות מותאמות למציאות.
מקורות
מיטשל. א. ובלאנק מ.ב. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תולעת ספרים
קוהוט, ה. (2005) העברות זולתעצמי ופירוש. כיצד מרפאת האנליזה? (עמ' 269-251). תרגם א' אידן. עם עובד
Cratsley, K. (2016). Revisiting Freud and Kohut on narcissism.Theory & Psychology. 26(3), 333-359
Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self: A Systematic Approach to the Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personality Disorders. International Universities Press
Kohut, H. (1977). The Restoration of the Self. International Universities Press
Liberman, M. David. Ogrodniczuk, John S. (Ed), (2013). Kohut's self psychology approach to treating pathological narcissism. Understanding and treating pathological narcissism (pp. 253-268) American Psychological Association
VandenBos, G. R. (Ed.). (2007). APA Dictionary of Psychology. American Psychological Association
