דיכאון אחרי לידה מאופיין בתסמיני דיכאון קליני, המופיעים אצל ההורה בחודשים הראשונים שלאחר הלידה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, גורמים ודרכי טיפול בדיכאון אחרי לידה.
לידה הנה אירוע משמעותי, אשר לרוב נקשרות בו משמעויות חיוביות של התחלה חדשה, הרחבת המשפחה והתרגשות. יחד עם זאת, נמצא כי למעלה מ-10% מהנשים סובלות מסימפטומים של דיכאון מז'ורי/קליני בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה. כמו כן, נמצא כי תופעה זו אינה ייחודית לאוכלוסיית הנשים, וכי 10% מהגברים אשר הופכים לאבות טריים סובלים מסימפטומים דומים. טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות סוגי פסיכותרפיה שונים או תרופות פסיכיאטריות מסייע להורים ומקל על הסימפטומים - בדרך להתחלה חדשה.
כמה חמור יכול להיות דיכאון אחרי לידה?
דיכאון אחרי לידה עשוי לבוא לידי ביטוי על פני רצף של דרגות חומרה. המקרים הפחות חמורים מכונים "בייבי בלוז", ומתייחסים לתופעה נורמלית של דכדוך בימים הראשונים שלאחר הלידה, אשר חולפת מעצמה. במקרים החמורים יותר, מדובר במצב של דיכאון קליני, המתבטא בסימפטומים כגון מצב רוח ירוד, נטייה לבכי, שיבוש בתחושת הרעב ובהרגלי השינה (שלא בהשפעת הטיפול בתינוק), הסתגרות הכוללת ירידה במידת התפקוד היום-יומי, ירידה במידת ההנאה והעניין בפעילויות אשר נתפסו כמהנות בעבר, עצבנות וקשיים בריכוז. סימפטומים אלו משפיעים הן על האם והן על איכות הקשר שלה עם התינוק.
במקרים החמורים ביותר, גם אם נדירים (1% מהמקרים), יכולה להופיע פסיכוזה שלאחר לידה אשר מאופיינת באיבוד הקשר עם המציאות, אשר במקרים חריגים וקיצוניים יכולה להגיע לכדי סיכון לשלום התינוק. מצב של פסיכוזה יכול להתאפיין בחשדנות מוגברת וחוסר אמון באחרים (כולל אנשים קרובים), ראיית דברים או שמיעה של קולות שאינם קיימים (הלוצינציות) וכן מחשבות על פגיעה עצמית או דחף לפגיעה בתינוק.
מה גורם לדיכאון אחרי לידה?
חשוב להדגיש בפני אמהות הסובלות מדיכאון אחר לידה כי זוהי אינה אשמתן, וכי מדובר בבעיה בריאותית-נפשית שנובעת משילוב של פרמטרים רבים, במישור האישי והחברתי כאחד. הדיכאון יכול להופיע אצל נשים שזוהי לידתן הראשונה אך גם אצל נשים שכבר ילדו מספר ילדים, צעירות ומבוגרות גם יחד, וללא גורם מנבא יחיד אותו ניתן לקשור באופן בלעדי להתפתחות ההפרעה.
גורמים גנטיים, ביולוגיים והורמונאליים
מחקרים מצאו כי ישנה נטייה גנטית לפתח דיכאון אחרי לידה, הקשורה הן לגנים המשפיעים על הורמון האסטרוגן, כמו גם לכאלה המשפיעים על הולכת הסרוטונין, מוליך עצבי אשר חוסר בו נמצא קשור להופעת דיכאון. תקופת ההיריון והלידה מאופיינת בשינויים הורמונאליים קיצוניים, אשר מגדילים את הסיכויים לתנודות מבחינת המצב הרגשי. באופן ספציפי, מחקרים שונים הראו כי רמתם של הורמון הבטא אנדורפין וההורמון הקורטיקוטרופי השלייתי במהלך ההיריון, מנבאת את התפתחותו של דיכאון אחרי לידה. גם סיבוכים במהלך הלידה עצמה מהווים גורם סיכון.
תורשה והיסטוריה קודמת
נשים אשר חוו בעבר אפיזודות של דיכאון, חרדה משמעותית, או סבלו מהפרעות נפשיות אחרות - נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון אחרי לידה. לצד זאת, גם נשים אשר קיימת במשפחתן היסטוריה של התופעות האמורות, בדגש על דיכאון קליני ודיכאון אחרי לידה, נמצאות בסיכון מוגבר. סימון גורמי סיכון אלו מבעוד מועד יכול להיות שלב משמעותי בהתמודדות עם המצב, שכן ניתן להקדים ולעקוב אחר מצבה של האם (או האם לעתיד אם זו לידתה הראשונה) ולספק לה את התמיכה הנדרשת בתקופת ההריון וסביב הלידה.
גורמים חברתיים ורגשיים
מחקרים מצאו כי נשים המגיעות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון אחרי לידה. כמו כן, נמצא כי מידת התמיכה שמספקת הרשת החברתית של האם הטרייה, כולל הקשר הזוגי שלה, משפיעים על הסיכוי שלה לפתח דיכאון אחרי לידה. גם במצב בו קיימת רשת חברתית תומכת, הסטת תשומת הלב מהאישה ההרה אל התינוק החדש יכולה להשפיע על מצבה הנפשי של האם. בנוסף, הלחצים הרבים (בין אם אמיתיים ובין אם כחלק מהציפייה החברתית) המופעלים על האם יכולים להשפיע גם הם - הדחף להיות "אמא מושלמת", להצליח להניק את התינוק בקלות ולהרגיע אותו במהרה כשהוא בוכה. כל קושי בתחומים אלו עלול להיחוות אצל האם בתור כישלון ולהגביר את הלחץ הנפשי שהיא חווה בתקופה זו.
דיכאון אחרי לידה בקרב גברים
על אף פי שדיכאון אחרי לידה מאובחן לרוב בקרב נשים, מחקרים מצאו כי גם גברים סובלים מסימפטומים דיכאוניים בשנה הראשונה שלאחר לידה, וזאת בשיעור דומה לזה של נשים. סימפטומים אלו כוללים תחושת עצבות, אובדן עניין בפעילויות שבעבר הסבו הנאה, תחושת חוסר ערך וירידה באנרגיה. המופע הדיכאוני עשוי להיות שונה בקרב גברים בהשוואה לנשים, שכן נמצא כי גברים נוטים להגיב לסימפטומים של דיכאון אחרי לידה בחרדה או אגרסיביות מסוימת, ואף לחוות התפרצויות זעם או לפנות לשימוש בחומרים ממכרים. חשוב לציין כי מכיוון שהתופעה פחות מוכרת בקרב גברים, גברים אשר סובלים מדיכאון לאחר לידה עשויים שלא להיות מאובחנים נכונה, ולסבול מסטיגמה. אלו עלולים להקשות על ההסתגלות למצב החדש, ולהתמודד עמו.
דרכי טיפול בדיכאון אחרי לידה
למצב של דיכאון אחר לידה יכולות להיות השלכות משמעותיות על מצבה הנפשי של האם, הקשר הזוגי שלה, חיי המשפחה וכמובן הקשר עם התינוק החדש. איתור מוקדם של הסימפטומים הדיכאוניים יוכל לאפשר הפנייה אל גורם מקצועי מתאים והתערבות מהירה, בדרך לחזרה אל שגרת החיים המוכרת טרם הלידה.
שני הטיפולים הנפוצים כיום בדיכאון אחרי לידה הנם פסיכותרפיה פרטנית וטיפול תרופתי באמצעות תרופות נגד דיכאון. טיפול מקובל נוסף הנו טיפול זוגי, שמטרתו לחזק את היכולת של בני הזוג לתמוך זה בזה לאורך התקופה שלאחר הלידה. בחירת סוג הטיפול המתאים מתבצעת בהתאם להעדפותיה של המטופלת ולדרגות החומרה של הסימפטומים הדיכאוניים. בשנת 2003 פורסמה מטא-אנליזה אשר מצאה כי הטיפול היעיל ביותר בדיכאון אחרי לידה הנו פסיכותרפיה. יחד עם זאת, מרבית הנשים אשר מדווחות אודות הסימפטומים עושות זאת בביקורים השגרתיים שלהן אצל הרופא (בין אם זה רופא משפחה, נשים או ילדים), ולכן נוטות לקבל הפנייה לטיפול תרופתי אנטי-דכאוני ולא לטיפולי פסיכותרפיה.
טיפול בין-אישי
טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות טיפול בין-אישי מבקש להקל על מצבי דיכאון באמצעות התמקדות בזירה הבין אישית. במסגרת זאת מסייעים לאם או לאב הטריים להבין את האופן שבו הדיכאון קשור למשל לשינוי במערך התפקידים של המשפחה. לדוגמא, יתכנו מצבים בהם ההורים חווים מצוקה משום שהם מתקשים להיכנס לתפקיד נוסף בחייהם כהורים, ולאזן בינו לבין תפקידים אחרים (במשפחות המקור, בעבודה). טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות טיפול בין-אישי שואף להקל על הסימפטומים באמצעות איזון מחודש של תפקידו של המטופל בקשרים השונים, כך שתתאפשר בהם יותר קבלה, תמיכה והדדיות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הנו טיפול קצר מועד אשר מתבסס על ההנחה כי מקורו של הדיכאון בדפוסי חשיבה שליליים, לצד התנהגויות לא מסתגלות שנלמדו, אשר מעצימים את המצוקה. למשל, אם טרייה עשויה לחשוב לעצמה "התינוק בוכה - שוב נכשלתי". הטיפול מניח כי איתגור ושינוי של אותם דפוסי חשיבה שליליים, לצד התנסות חדשה בשטח, יקדמו תהליכים של שינוי ויקלו על המצוקה ("התינוק בוכה - אבל זה מצב טבעי ונפוץ, כנראה שהוא רעב ותכף אאכיל אותו והוא אולי יירגע").
פסיכותרפיה פסיכודינמית
טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות פסיכותרפיה דינמית רואה בסימפטומים הדיכאוניים סימן המעיד על מצוקה נפשית עמוקה יותר, כזו אשר שורשיה טמונים בילדות המוקדמת וביחסים בינאישיים מופנמים (מול דמויות ההורים בעיקר). מצוקה זו הנה פעמים רבות לא פתורה ולא נגישה לאדם, כמו נטישה רגשית או פיזית שחווה בעבר למשל, והוא אינו מקשר אותה למה שהוא מרגיש בהווה. טיפול בדיכאון אחרי לידה בגישה דינמית מבקש לתת מילים ומשמעות לאותה מצוקה, ובכך מסייע להורים להגיע לתובנות לגבי המקור של הדיכאון, מתוך הנחה כי עצם התובנה היא מפתח מרכזי בדרך לשינוי (למשל: "הפחד שאני אמא רעה לתינוק נובע מתוך הפחד שלי להיות דומה לאמא שלי, אשר לא הייתה נוכחת רגשית במהלך שנות הילדות המוקדמות שלי").
טיפול תרופתי
כיום, דיכאון מטופל במקרים רבים באמצעות תרופות פסיכיאטריות מסוג נוגדי דיכאון. טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות תרופות רלוונטי בייחוד כאשר הסימפטומים הדיכאוניים מעוררים מצוקה רבה ופוגעים בתפקוד של האם (היכולת שלה לטפל בתינוק או באחיו אם ישנם, להחזיק את עצמה ואת משק הבית במידה הנדרשת). למרות שהשפעת הטיפול ניכרת רק לאחר 3 שבועות ויותר מתחילת הטיפול, הטיפול התרופתי נחשב לאפקטיבי במקרים בהם יש צורך בהקלה מהירה בסימפטומים, ולעיתים נעשה בשילוב פסיכותרפיה.
טיפולים המתמקדים בקשרים ובתמיכה הדדית
טיפול בדיכאון אחרי לידה מתאפשר גם באמצעות שילוב מקורבים אשר מושפעים מההורה המתמודד עם הדיכאון. לדוגמא, כאשר אם סובלת מדיכאון אחרי לידה, הזוגיות עם בעלה עלולה להיפגע, ולצד זאת בעלה וודאי מבקש להבין כיצד יוכל לתמוך בה בתקופה זו. טיפולים כגון טיפול זוגי או טיפול משפחתי מבקשים לסייע הן להורה הטרי והן למקורביו, בכדי לאפשר לקשרים להיות מוקד של העצמה ותמיכה. טיפול בדיכאון אחרי לידה מתקיים גם בפורמט של טיפול קבוצתי, במסגרתו הורים טריים יכולים לספק זה לזה מרחב הדדי לשיתוף, חיזוק ולמידה, בסיועו של המנחה.
דיכאון אחרי לידה – קושי בפנייה לעזרה
למרות הידע הקיים לגבי הטיפול בדיכאון אחרי לידה, במקרים רבים נשים שומרות על כך בסוד בשל רתיעתן מפני הסטיגמה של "להיות אמא רעה". החשש מהסטיגמה לא פעם מעורר באם רגשות אשם ובושה ("איזו מן אמא אני?", "כולן מסתגלות למצב החדש, ורק אני לא?"), אשר עשויים להחריף ואף להאריך את משך הסימפטומים הדיכאוניים. בנוסף, הסימפטומים לא תמיד מזוהים בזמן בתור סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, בייחוד במקרים בהם קיים מרווח זמנים בין זמן הלידה לבין מועד הופעת הסימפטומים. אלמנט נוסף שמקשה על הזיהוי, הנו הנטייה של האם וסביבתה לתפוס את הסימפטומים כתגובה נורמאלית וכתהפוכות שחלו בחיי האם בעקבות הלידה כיציאה ממעגל העבודה, וההשקעה הרגשית והפיזית הרבה בתינוק. במקרים אלו, נשים עשויות לא לפנות לטיפול אלא לצפות לשיפור ספונטני במצב - שלא תמיד מגיע. במקרים רבים התערבות טיפולית חיונית בכדי להביא להקלה בסימפטומים, ובכדי לאפשר לאם לגייס מספיק כוחות על מנת לטפל הן בעצמה והן בתינוק.
מקורות
דולב, צ. (2003). נשים הורמונים ומצבי רוח. ישראל: כותרות הוצאה לאור. ע"מ 62-66, 68-69, 74, 76.
Solomon a. (2001). Anything for a baby: reproductive technology in Israel. Calling the equality bluff, university of Haifa, Haifa, Israel, 102-107
Treating postpartum depression. (2011). Phillips. M. Monitor on psychology, Vol 42, p. 46-48
Prevention and treatment of post-partum depression: A controlled randomized study on women at risk. Chabrol, H.; Teissedre, F.; Saint-Jean, M.; Teisseyre, N.; Rogé, B.; Mullet, E. psychological Medicine: A Journal of Research in Psychiatry and the Allied Sciences, Vol 32(6), Aug 2002, 1039-1047
Effectiveness of home visits by mental health nurses for Japanese women with post-partum depression. Tamaki, Atsuko. International Journal of Mental Health Nursing, Vol 17(6), Dec 2008, 419-427
