נרקיסיזם ראשוני הוא מונח אשר נטבע על-ידי פרויד, המתייחס לשלב התפתחותי נורמטיבי בו הילד משקיע את כל הליבידו שלו בעצמו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחות נרקיסיזם ראשוני וההבדל בינו לבין נרקיסיזם שניוני.
נרקיסיזם ראשוני הוא מונח שטבע פרויד בהתייחס למצב התפתחותי נורמטיבי בו הילד משקיע את כל הליבידו שלו בעצמו, ולא באובייקטים חיצוניים, כפי שקורה בשלבי חיים מפותחים יותר. כלומר, במצב של נרקיסיזם ראשוני כל האהבה, ההשקעה והדאגה של הילד מושקעים בעצמו, ואינם מופנים לאנשים המצויים בסביבתו.
בהתפתחות תקינה, הילד נע באופן טבעי ממצב של נרקיסיזם ראשוני אל מצב של השקעה ליבידנלית באובייקטים שלו. פרויד הציע כי וויתור על נרקיסיזם ראשוני לטובת השקעה באובייקטים מחייבת הכרה בכך שקיימים צרכים אשר אינם ניתנים לסיפוק עצמי, והם מחייבים אובייקט אחר משמעותי.
תיאורטיקנים פסיכודינמיים מאוחרים יותר הציעו כי הוויתור על נרקיסיזם ראשוני אינו קשור רק להיקשרות אל מקור סיפוק הצרכים, אלא גם לנטייה אנושית מולדת הנוגעת לחיפוש אחר קשר אנושי משמעותי וחיובי. יתרה מכך, גישות הרואות ביחסי אובייקט כבסיס להתפתחות האנושית התנגדו לרעיון של נרקיסיזם ראשוני במהותו, וטענו כי התינוק מושקע בחיפוש אחר קשר משמעותי עם האובייקטים שלו כבר מרגע לידתו.
בין אם התינוק מחפש קשר עקב צורך בסיפוק ובין אם הוא מחפש קשר עקב צורך בקשר משמעותי, ניתן להבין באופן אינטואיטיבי את המעבר ממצב של נרקיסיזם ראשוני אל השקעה באובייקטים. בראשית חייו, במצב בו היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של התינוק הינן פרימיטיביות, הוא אינו מודע לקיומם של אנשים אחרים. על כן, הוא חווה את עצמו כבלתי מובחן מהסביבה ומהאובייקטים שלו. מתוך כך, אין באפשרותו לחוות את האובייקטים, את הדמויות המטפלות בו ומספקות צרכיו, כסובייקטים חיצוניים אותם ניתן לאהוב ובהם הוא יכול להשקיע את האנרגיה שלו. רק כאשר היכולות הקוגניטיביות והרגשיות מתפתחות, באפשרותו לפתח השקעה ליבידינלית באחר.
באופן נורמטיבי, רמה מסוימת של נרקיסיזם תתקיים תמיד, והיא זו שתאפשר לנו לדאוג לעצמנו ולחפש אחר סיפוקים לדחפינו וצרכינו. רמה זו של נרקיסיזם ראשוני חיונית להישרדותנו ולרווחה הפסיכו-פיסית שלנו. זאת, כל עוד היא אינה באה על חשבון היכולת שלנו להשקיע גם באובייקטים משמעותיים חיצוניים. כך, למשל, אנו מצפים שבתוך קשר זוגי תקין ובוגר כל אחד מבני הזוג יוכל להיות מושקע ליבידינלית בבן/בת הזוג, אך מבלי לוותר על צרכיו ורצונותיו.
הבחנה חשובה נוספת היא ההבחנה בין נרקיסיזם ראשוני לבין נרקיסיזם שניוני. בניגוד למצב של נרקיסיזם ראשוני בו התינוק טרם השקיע את הליבידו שלו בדבר שאינו הוא עצמו, נרקיסיזם שניוני מתייחס למצב בו התינוק השקיע ליבידינלית באובייקטים בשלב מסוים, אך משך בחזרה השקעות אלו והפנה אותן בחזרה לעצמו.
תיאורטיקנים שונים הציעו הסברים שונים להיווצרות נרקיסיזם שניוני, אך באופן כללי ניתן לומר כי בעוד שמצב של נרקיסיזם ראשוני מהווה שלב התפתחותי פרימיטיבי אך נורמלי, נרקיסיזם שניוני מתפתח בדרך כלל עקב יחסי אובייקט פתולוגיים הגורמים לילד להתייאש מקשריו עם האובייקטים המשמעותיים בהם השקיע את הליבידו שלו, ולפנות בלית ברירה אל השקעה ליבידנלית עצמית.
מקורות
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
צוות בטיפולנט. (2013). גישתו ההתפתחותית של פרויד לנרקיסיזם: סיכום מאמרו של סמית'. בטיפולנט.
