התפרצויות זעם מתארות מצב של כעס בלתי נשלט ולא מתוכנן. התפרצויות זעם נפוצות מאוד בקרב ילדים צעירים, כאשר במקרים מסוימים הן מופיעות גם בבגרות. לעומת התפרצות זעם בילדות הנחשבת במקרים רבים לנורמטיבית, התפרצות זעם בבגרות מחייבת התייחסות מהירה בשל פוטנציאל הסיכון שלה לפרט ולסביבתו.
התפרצויות זעם – תופעה התפתחותית
כעס הנה תגובה רגשית בריאה אשר חשוב לבטא אותה. כעס מאפשר לנו להציב גבול סמכותי, מסייע לנו לאמץ עמדה של אסרטיביות, ולשמור על עצמנו ואחרים במצבים שונים. במקרים אחרים כעס מהווה שופר לרגשות עוצמתיים, למשל פגיעה או חשש. התפרצויות זעם מתארות מצב בו תחושת הכעס נעשית עוצמתית ויוצאת משליטה.
חשוב לדעת כי התפרצויות זעם הנה תופעה התפתחותית נורמלית של שנות הילדות המוקדמות. התקפי זעם נפוצים בגילאי 2-4, ומתארות מצב של התפרצות רגשית של כעס, אשר לרוב נובעת מקושי בעמידה בתסכולים. החל מסביבות גיל שנתיים, ילדים נוטים לבדוק יותר ויותר את גבולות הסביבה, כחלק מהתפתחות תחושת העצמאות שלהם. אמירות כגון "לא!" או "אני לבד!" הופכות לנפוצות, בעוד ההורים מנסים לאזן בין היענות לבקשותיהם, לבין הצבת גבולות. כאשר ילדים בתקופה זו נתקלים בסירוב, הם נוטים לאבד שליטה ולחוות התפרצויות זעם אשר מתבטאות בכעס ובכי בלתי נשלט, לצד תגובות גופניות, למשל בעיטות ואגרופים או שכיבה על הרצפה. התקף לרוב נמשך דקות בודדות. התפרצויות זעם נפוצות במיוחד כאשר הילד לא בשיא כוחותיו, למשל בזמן מחלה או עייפות. כאשר ההתקפים עוצמתיים או תדירים במיוחד, או נמשכים בגיל מאוחר, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שיסייע לעמוד על מקור ההתפרצויות. התפרצויות זעם בילדות עשויות להופיע, למשל, כחלק ממצבי דיכאון או הפרעות קשב וריכוז.
התפרצויות זעם – זהירות, מבוגרים זועמים
ישנם מקרים בהם התפרצויות זעם נמשכות גם בשנות הבגרות. התפרצויות זעם עשויות להופיע בחיק המשפחה ובזוגיות אך גם במקום העבודה ובמקומות ציבוריים אחרים. רובנו מכירים את תופעת הזעם בכבישים, במסגרתה אנשים עשויים לתקוף או אף לגרום לתאונה בכביש כתגובה לכעס על נהג אחר. התפרצויות זעם בבגרות מחייבות התייחסות ואף טיפול, שכן השלכותיהן עלולות להיות הרסניות עבור האדם וסביבתו. בגיל הבגרות התפרצויות זעם עשויות להופיע בתקופות של עומס, רגשי או קונקרטי. במקרים אחרים התפרצויות זעם עשויות להוות תמרור המרמז על הפרעות נפשיות כגון דיכאון או חרדות למיניהן. התפרצויות זעם בזקנה יכולות להופיע כחלק ממשברים המופיעים בשנים אלו, כגון יציאה לפנסיה והתמודדות עם מחלות או אבל, ואף במסגרת תהליך של דמנציה או אלצהיימר.
התפרצויות זעם – פונים לטיפול
במקרה של התפרצויות זעם בילדות, מעורבות ההורים חיונית, שכן נוכחותם מאפשרת לילד להבין כי הוא לא לבד. מומלץ להרגיע את הילד במגע ושיחה, ולסייע לו לתת פשר לסערה הנפשית שמעוררת בו בהלה ובלבול. נוכחות ההורה חיונית הן כגורם מרגיע והן כגורם שמבהיר את הגבולות ועוזר לילד ללמוד להרגיע את עצמו ולדחות סיפוקים. כיום ישנם סוגים שונים של הדרכת הורים במסגרתה אנשי מקצוע מקנים להורים כלים המסייעים להם להתמודד עם התפרצויות זעם של ילדיהם. אבחון פסיכולוגי מסייע למבוגרים וילדים כאחד, בכל הקשור להבנת מקורן של התפרצויות זעם בשלבי החיים השונים. אבחון אף מאפשר גזירת מסקנות לגבי הטיפול המתאים, באם זאת טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות או טיפולי פסיכותרפיה כגון טיפול פסיכודינמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
