תלות יחסית היא מונח טבע האנליטיקאי והתיאורטיקן דונלד וויניקוט, כחלק מהתיאוריה ההתפתחותית שלו אשר במרכזה עומדת התנועה ממצב של תלות מוחלטת, לעבר תלות יחסית ולבסוף אל עצמאות.
וויניקוט ראה את ההתפתחות כולה כמתרחשת במסגרת יחידת האם-תינוק: הוא הניח כי רק חיים עם אם טובה דיה המספקת סביבה מחזיקה מאפשרת לתינוק לממש את פוטנציאל ההתפתחות הטבעי שלו. הדגש ששם ווינקוט על יחסי האם-תינוק היווה את הבסיס לתפיסה לפיה ההיבט המרכזי בהתפתחותו של הפרט היא ההתקדמות ממצב בו גופו ונפשו תלויים לגמרי באם לעבר מצב בו הוא האחראי לגופו ונפשו.
ווינקוט הציע כי בשבועות וחודשי חייו הראשונים התינוק מצוי במצב של תלות מוחלטת: קיומו הפיסי והנפשי תלויים לגמרי באם מאחר ואישיותו עיין מצויה במצב בלתי אינטגרטיבי המלווה בחרדות עזות מפני מוות, התפרקות ונפילה לא סוף. בשלב של תלות מוחלטת התינוק זקוק לאימהות המותאמת לצרכיו באופן אידיאלי מאחר והאם היא שמחזיקה את אישיותו הבלתי בשלה. בשלב זה של תלות מוחלטת התינוק חי בתחושה של אחדות אומניפוטנטית עם האם ולמעשה אינו מודע לכך שהיא מצויה מחוץ לו, נפרדת ממנו ומספקת את כל צרכיו: מאחר והאם אינם נחווית כישויות נפרדות, הוא אינו יכול לדעת דבר על מה שהאם עושה למענו ומרגיש שהוא עצמו מספק לעצמו אוכל, חום, הגנה וכל צורך אחר המתעורר בו.
אם טובה דיה מספקת לתינוק טיפול מסור המאפשר חוויה אומניפוטנטית זו המקנה לו ביטחון ומרחב להתפתחות. אך כמובן, התפתחות נורמלית תלויה ביכולתו של התינוק לוותר על אשליה אומניפוטנטית זו, להתחיל להכיר בנפרדותו מהאם ולכן גם בתלותו בה, ולעבור לשלב של תלות יחסית.
תלות יחסית היא השלב השני בהתפתחות התינוק על רצף התלות-עצמאות. בשלב זה נפשו של התינוק תלויה באם פחות ביחס לשבועות וחודשי החיים הראשונים אך כמובן- הוא עדיין תלוי בה במידה רבה ביותר. עם זאת, המאפיין המייחד את השלב של תלות יחסית הוא הידיעה של התינוק על תלותו באם, בניגוד לשלב של תלות מוחלטת.
המעבר למצב של תלות יחסית מתאפשר במסגרת התהליך ההדרגתי בו טיפולה של האם מתחיל להתאפיין ב"כישלון הדרגתי בהתאמה". באופן המותאם לצרכיו ההתפתחותיים של התינוק, האם מתחילה לוותר על ההתאמה המוחלטת אליו. הפער בין הצורך המתעורר בתינוק לבין ההיענות אליו גדל, ובפער זה התינוק מפתח פעילות מנטלית המאפשרת לו לשאת את הפער (למשל, את ההמתנה לאוכל). השהיה זו מאפשרת לו להתחיל לחוש בחסרונה של האם ודרך ההכרה בחסרונה להתחיל ולחוות את תלותו בה וכך לבסס מצב של תלות יחסית. כלומר, בניגוד לשלב של תלות מוחלטת בה משימתה של האם היא היענות מותאמת ככל האפשר לצרכי התינוק, בשלב של תלות יחסית משימתה העיקרית היא לאפשר כישלון הדרגתי בהתאמה אשר יאפשר לתינוק לוותר על פנטזיית האיחוד הסימביוטי איתה.
ביבליוגרפיה
מתלות לקראת עצמאות בהתפתחות היחיד. (1963) וויניקוט, ד. בתוך: עצמי אמיתי, עצמי כוזב, הוצאת עם עובד בע"מ ת"א, 2009.
