אנליזה עצמית היא מונח שטבע פרויד בהתייחס לחקירה עצמית באמצעים פסיכואנליטיים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תפיסתו של פרויד אודות אנליזה עצמית, והתפיסה העכשווית על המונח.
מהי אנליזה עצמית?
אנליזה עצמית היא מושג אשר טבע אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד. מושג זה לקוח מכתביו של פרויד, בהם תיאר אנליזה עצמית אשר ערך לעצמו, במטרה לחקור את נפשו ולהעמיק את התיאוריה הפסיכואנליטית.
אנליזה, או פסיכואנליזה, מתייחסת לחקירה שיטתית של נפש המטופל, במטרה להעלות למודעות תכנים וקונפליקטים לא מודעים, אשר מקורם בתחילת החיים והם באים לידי ביטוי כסימפטומים שונים של מצוקה נפשית ופיזית. בהתאם, אנליזה עצמית תייחסת לחקירה וניתוח אשר אדם מבצע לעצמו, תוך שימוש בכלים פסיכואנליטיים, כניתוח חלומות, אסוציאציות חופשיות, פרשנות ועוד.
כיצד התייחס פרויד לאנליזה עצמית?
כפי שהמחשבה על רופא אשר יבצע לעצמו ניתוח אינה טריוויאלית, כך גם ההתייחסות כלפי אנליזה עצמית בקרב אנשי מקצועי ופסיכואנליטיקאיים הינה מסויגת. פרויד עצמו התייחס לרעיון האנליזה העצמית באופן שאינו חד משמעי. מחד, פרויד תיאר תהליך של אנליזה עצמית או ביצע בכתביו, ואף טען כי "כששואלים אותי, כיצד אדם נעשה פסיכואנליטיקאי, אני משיב: מתוך העיון בחלומות עצמו" (מתוך "על הפסיכואנליזה", 1909).
מנגד, במספר הזדמנויות שונות ביטא פרויד את הסתייגותו מקיום אנליזה עצמית, והתייחס לכך שאנליזה עצמית תמיד תהא מוגבלת, שכן יש חשיבות למבט אובייקטיבי חיצוני אותו מספק האנליטיקאי המטפל, אשר אדם לעולם לא יוכל לספק לעצמו. על כן, פרויד לא ראה באנליזה עצמית תחליף, אלא תהליך משלים, תומך ומרחיב לטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי.
תפיסות עכשוויות על אנליזה עצמית
גישות פסיכואנליטיות עכשוויות, כדוגמת הגישה ההתייחסותית, שמות דגש הולך וגובר על היחסים הטיפוליים ועל האינטראקציה הייחודיות המתאפשרת במרחב הטיפולי. על פי גישות אלו, המרכיב הבינאישי - יצירת מערכת יחסים מספקת ומשמעותית בטיפול - הינו מרכיב מהותי לרווחה ובריאות נפשית. שימוש באנליזה עצמית מפספס או מתעלם ממרכיב זה. יתרה מכך, שימוש באנליזה עצמית מבטל למעשה את קיומה של ההעברה, מושג מרכזי העומד בבסיס כל טיפול נפשי.
על כן, כיום אין כלל התייחסות לאנליזה עצמית בתיאוריות פסיכואנליטיות והתרומה העיקרית של מושג זה הוא בכינון התיאוריה הפסיכואנליטית, שכן מונחים וכלים רבים הנוגעים לפסיכואנליזה, ובפרט לניתוח חלומות, התגלו כתוצאה מחקירתו העצמית של פרויד.
יחד עם זאת, כלל התיאוריות הפסיכואנליטיות, החל מפרויד ועד לגישות התייחסותיות, ממליצות על חקירה ובחינה עצמיים. אלו מאפשרים את הבנתה של ההעברה הנגדית המתרחשת בטיפול, ולפי פרויד ("מבוא לפסיכואנליזה", 1910), אם מטפל אינו מצליח להשיג דבר על ידי העמקה בנפשו, הוא חסר כישורים מתאימים לבצע אנליזות למטופלים אחרים.
מקורות
זיגמונד פרויד. (1996). מבוא לפסיכואנליזה, תרגם מגרמנית חיים איזק. הוצאת דביר.
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
