מה הן תכונות האישיות הבולטות שלך? איך היו מתארים אותך אביך או אמך? מה חושבים עליך חברים מהלימודים והעבודה? איזה תפקיד אתה ממלא במשפחתך?
שאלות אלו ורבות אחרות מרכיבות אספקטים שונים של הדימוי העצמי, או האופן בו אנו תופסים את עצמנו, אשר משפיע על היבטים רבים של הערכתנו העצמית, התנהגותנו ורגשותינו.
מה הוא דימוי עצמי?
דימוי עצמי הוא מונח מופשט אשר תיאורטיקנים שונים הציעו לו הגדרות מגוונות, והוא נקשר להיבטים כמו ביטחון עצמי, חרדה, חוסן נפשי ועוד. עם זאת, מרבית ההגדרות רואות דימוי עצמי כמודעות האדם לתכונות ולמאפיינים השונים שלו. בספרות המקצועית מקובל לתאר את הדימוי העצמי כמתבסס על חמישה היבטים מרכזיים:
דימוי אישי – האופן בו תופס אדם את תכונות האישיות שלו (קמצן, טוב לב, אינטליגנט).
דימוי גופני – האופן בו תופס האדם את גופו, מצבו הבריאותי והופעתו החיצונית.
דימוי מוסרי – המידה בה תופס הפרט את התנהגותו כמוסרית ביחס לנורמה החברתית המקובלת.
דימוי משפחתי – האופן בו תופס האדם את מיקומו ותפקידו במשפחתו ואת יחס המשפחה אליו.
דימוי חברתי – האופן בו הפרט תופס את עצמו באינטראקציות בין-אישיות וחברתיות (שתלטן, מופנם, אאוט-סיידר).
אף על פי שפעמים רבות מתייחסים לדימוי עצמי ולערך עצמי כאל מונחים זהים, קיים ביניהם הבדל משמעותי: בעוד שדימוי עצמי מוגדר כמכלול התכונות והמאפיינים שהאדם מייחס לעצמו, הערכה עצמית מתייחסת לערך שמקנה האדם לתכונות ולמאפיינים אלו. כלומר, דימויו העצמי של אדם עשוי לכלול את היותו עקשן, אך תכונה זו עשויה להתפס על ידו כחיובית או שלילית (רכיב של ערך עצמי).
כיצד מתעצב דימוי עצמי?
כפי שניתן לראות, דימוי עצמי כולל מגוון גדול של היבטים ותחומי חיים. דימויינו העצמי מתפתח החל מיום היוולדנו ומושפע משלושה היבטים מרכזיים:
חוויות והתנסויות
החוויות וההתנסויות שאנו צוברים החל משלבי חיינו הראשונים מעצבות את האופן בו אנו תופסים את היכולות והמאפיינים שלנו. לאורך השנים יגדל טווח ההתנסויות והדימוי העצמי יתרחב ויכלול היבטים נוספים בהתאם להתנסויות אלו – מהן יכולותי הלימודיות? איזה תפקיד אני ממלא באינטראקציות חברתיות? האם יש לי יכולת מנהיגות?
אינטראקציות בין-אישיות
מיום לידתנו אנו מצויים באינטראקציות בין-אישיות שהולכות והופכות מורכבות ורחבות יותר לאורך התפתחותנו. הפידבקים הסביבתיים שאנו מקבלים ("אתה ילד עצלן!"), ההשוואות לאחרים ("אני התלמיד הכי טוב בכיתה") ויחסינו עם אחרים ("תמיד מזמינים אותי לשחק"; "אני מתקשרת טוב יותר עם גברים מאשר עם נשים") – כל אלו משפיעים ומעצבים את הדימוי העצמי שלנו.
תרבות וחברה
התרבות והחברה אליהן אנו משתייכים משפיעות אף הן על דימויינו העצמי – אנו משווים עצמנו לנורמות החברתיות, מציבים לעצמנו מטרות בהתאם להן וכן הלאה.
דימוי עצמי הוא גורם גמיש ומשתנה, כאשר היבטים מסוימים שלו עשויים להיות יותר ופחות יציבים. כך, למשל, נסיבות חיצוניות לא תמיד ישפיעו על הדימוי העצמי (למשל, סטודנט שממשיך לתפוס עצמו כאינטליגנט ובעל יכולת למרות כישלון במבחן), בעוד ששינויי חיים משמעותיים (לידה, גירושין) או טיפול פסיכולוגי עשויים להביא לשינויים משמעותיים בו.
כיצד משפיע הדימוי העצמי על חיינו?
דימוי עצמי מתייחס למכלול התכונות והמאפיינים שאנו מייחסים לעצמנו, אך ממלא תפקידים משמעותיים נוספים בחיינו:
השפעה על ההערכה העצמית
כאמור, הערכה עצמית מבוססת על הערך השונה שאנו מקנים להיבטי הדימוי העצמי. לכן, דימוי עצמי המבוסס על מאפיינים שליליים (טיפש, מכוער, חלש) יביא גם להערכה עצמית נמוכה, ולהיפך.
השפעה התנהגותית
הדימוי העצמי שלנו, או התכונות שאנו מייחסים לעצמנו, עשוי להשפיע באופן ניכר על התנהגותנו. אדם המייחס לעצמו מאפיינים כמו ביישנות או מופנמות, עשוי להימנע ממפגשים חברתיים או יצירת אינטראקציות חדשות. מנגד, אדם בעל דימוי עצמי גבוה עשוי להראות יותר ביטחון בסיטואציות שונות, אסרטיביות וכן הלאה.
קביעת מטרות ויעדים
לרוב, אדם מציב לעצמו מטרות ויעדים בהתאם ליכולות שהוא מייחס לעצמו. לכן, אדם בעל דימוי עצמי נמוך עשוי להציב לעצמו יעדים נמוכים מיכולותיו האמיתיות, בעוד שאדם עם דימוי עצמי גבוה יאתגר את עצמו וישאף לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.
האופן בו תופסים אותנו אחרים
לא פעם הדימוי העצמי שלנו מקרין כלפי חוץ ומשפיע על האופן בו הסביבה תופסת אותנו: אדם שמעביר מסר גלוי או סמוי לפיו הוא חסר ערך/לא ראוי/בעל יכולות וכדומה, יגרום גם לסביבה החיצונית לראותו באור זה.
מקורות
Self-image and self-esteem in African-American preteen girls: Implications for mental health, Doswell, Willa M.; Millor, Georgia K.; Thompson, Hayley; Braxter, Betty, Issues in Mental Health Nursing. Vol 19(1), Jan-Feb 1998, 71-94
