"האני החצוי" הינו מושג המתאר את הפער, הקיים במידה זו או אחרת אצל כל אחד מאיתנו, בין האני האמיתי והאותנטי שלנו לבין האני השקרי, שהינו המסכה שאנחנו מציגים בפני החברה.
"האני החצוי" הוא שם ספרו החשוב והמפורסם ביותר של הפסיכיאטר הבריטי רונלד לאינג, אשר פורסם בשנת 1960. נקודת המבט של לאינג הינה אקזיסטנציאליסטית והוא נסמך על תורתם של פילוסופים כגון סרן קירקגור, מרטין היידיגר וז'אן פול סארטר.
בדומה לרעיון ה"מנוס מחופש" של הפסיכואנליטיקאי אריך פרום, לאינג בונה את תורתו על התפיסה לפיה האדם הינו יצור חופשי, וחופש זה מעורר בו חרדה גדולה. תחושה זו גורמת לו להסתיר את האותנטיות שלו, להתיישר על פי ציפיות החברה ולהסתפק בתפקוד יומיומי דל ושגרתי.
מושג "האני החצוי" מתאר את הפער בין האני האמיתי, שהינו הגרעין הפנימי האותנטי שלנו, לבין האני השקרי, שהינו המסכה שאנו מציגים כלפי חוץ. פער זה קיים אצל כולנו במידה זו או אחרת, אבל מה שמוביל את רוב בני האדם להידמות לזולתם ולוותר על ייחודיותם - הופך בלתי נסבל עבור אנשים מסויימים. אלו הם אנשים אשר העולם החיצוני מהווה עבורם איום שאותו הם אינם יכולים לשאת. ה"אני השקרי" שאותו הם מפתחים משתלט עליהם כליל, הם הופכים כל כולם למסכה וכל זאת על מנת שלא ניתן יהיה לגעת או לפגוע בחלק האמיתי והאותנטי שלהם.
מקורות
ברמן, ע. וכספי-יבין, י. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 10: תיאוריות על האישיות). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
לאינג, ר. ד. (1978). האני החצוי. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
Kotowicz, Z. (1997). R.D. Laing and the Paths of Anti-Psychiatry. London: Routledge
