אובייקט מתמיר הוא מונח שטבע האנליטיקאי כריסטופר בולאס בהתייחסו לצורת היחסים המוקדמים של הסובייקט עם הדמויות המטפלות בו. צורת יחסים זו נטבעת בתקופת החיים הראשונה ומהווה את דפוס היחסים שיחפש האדם גם בבגרותו.
מהו אובייקט מתמיר?
בולאס טען כי בינקות המוקדמת האם עוד לא נתפסת כסובייקט נפרד, אובייקט או ייצוג של אובייקט אלא כאובייקט המזוהה עם תמורות פנימיות וחיצוניות בחוויה הפנימית. התינוק, התלוי תלות מוחלטת באמו, חווה באמצעות טיפולה בו שינויים (תמורות) במצבו החיצוני והפנימי- מעבר מרעב לשובע, מקור לחום, מבדידות למגע, מתסכול וחרדה לרוגע. תמורות אלו בעולמו של התינוק נגרמות באמצעות הטיפול האמהי אך התינוק אינו מודע לכך שהאם היא שחוללה אותן. במובן זה, האם היא אובייקט מתמיר- אובייקט אשר עדיין אינו נחווה כישות נפרדת או אפילו כאובייקט נפרד, אלא כאובייקט המחולל תמורות בעולמו של התינוק.
חשוב להדגיש כי בולאס אינו רואה את תפקיד האובייקט המתמיר כתפקיד של ספק צרכים בלבד, אלא כבסיס להתפתחות יכולות האגו הקוגניטיביות, המוטוריות והרגשיות. זאת, מאחר והאם היא שיוצרת עבור התינוק סביבה מחזיקה המאפשרת לו להכיר את סביבתו, גופו ויכולותיו ללא הפרעות, והיא המלווה אותו בגילויים אלו. כך, כל ההתפתחויות המנטליות והמוטוריות נרכשות במסגרת הקשר עם האם ולכן נחוות כתמורות בעצמי אשר מתחוללות במסגרת קשר עם אובייקט מתמיר.
עם התפתחותו וגדילתו של התינוק, הוא ימצא אובייקטים מתמירים נוספים אשר יאפשרו התמרות של החוויה החיצונית והפנימית. אובייקטים אלו יהיו אנשים אחרים בסביבתו של התינוק, אובייקט מעבר ועם הזמן גם היכולת המילולית שירכוש הפעוט ותאפשר לו להתחיל וליצור תמורות בעולמו החיצוני.
באופן טבעי, כאשר הקשר עם האובייקט המתמיר שלילי ומאופיין בהזנחה, התעללות או נתק רגשי, תיפגם באופן דרמטי יכולתו של האדם לחפש אחר תמורות חיוביות באופן עצמאי או באמצעות קשרים בין אישיים.
אובייקט מתמיר בבגרות
בולאס הניח כי תפקיד היחסים עם האובייקט המתמיר אשר נטבעו בינקות המוקדמת אינו מסתיים ביל הרך. חווית הקשר עם אובייקט מתמיר נטבעת בנפשו של הסובייקט אשר לאורך כל חייו יחפש אחר אנשים, אירועים וחוויות אשר יספקו חוויות של התמרת המצב הפנימי. "החיפוש אחר אובייקט מתמיר הוא חיפוש אינסופי בזיכרון אחרי דבר-מה בעתיד שמקורו בעבר" טען בולאס, והתכוון לכך שטיב החיפוש המתמיד שלנו אחר חוויות של התמרה נקבע על ידי חוויותינו עם האובייקט המתמיר המקורי. בולאס הניח כי כאשר הקשר עם האובייקט המתמיר נטבע כחוויה חיובית, גם בבגרות יש חיפוש אחר אובייקטים מתמירים שיגדלו ויקדמו את הסובייקט. כך, נבחרים פרטנרים זוגיים המאפשרים צמיחה אישית וחוויה רגשית חיובית, וקיים חיפוש מתמיד אחר חוויות רגשיות היוצרות תמורה בחוויה הפנימית כהנאה אסתטית מאומנות, יציאה לחופשה, לימודים, הגירה, החלפת מקום עבודה וחוויות דתיות. כלומר, מתקיים חיפוש אחר דבר מה בסביבה החיצונית שיביא לתמורה חיובית בחוויה הפנימית. אלמנט משמעותי נוסף עליו משפיע דפוס היחסים עם האובייקט המתמיר היא אופן הטיפול העצמי: רק אדם אשר חווה קשר מיטיב עם האובייקט המתמיר שלו יוכל להפנים ולאמץ דפוס טיפול עצמי המכוון להשגת תמורה חיובית.
לעומת זאת, כאשר דפוס ההתמרה בילדות היה פגוע או שלילי, האדם יזנח את החיפוש אחר התמרות או ישקע בחיפוש פתולוגי אחר התמרה, כהתמכרות להימורים.
אובייקט מתמיר בטיפול הפסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי מהווה אפשרות ייחודית ליצירת קשר עם אובייקט מתמיר חיובי. המטפל מסייע למטופל להשיג תמורה בחוויתו הפנימית ובכך מסייע בהתמודדות עם היעדר אובייקט מתמיר בעבר ובביסוס תפקודים אותם ניתן לרכוש באמצעות קשר מסוג זה (למשל, יכולת לחפש קשר זוגי מיטיב ולא טראומטי או הרחבת יכולתו של המטופל לטפל בעצמו באופן מספק).
אחד הכלים המרכזיים המאפשרים למטפל להוות אובייקט מתמיר עבור מטופלו הוא היכולת הפרשנית באמצעותה המטפל משדר את הבנתו את חוויתו הפנימית של המטופל ומציע דבר מה (הפירוש) אשר משנה אותה מאחר והוא מפחית חרדה, מקל על אשמה וכן הלאה.
