העברת תאומות היא מונח שטבע היינץ קוהוט, אשר מתייחס להעברה בטיפול המבוססת על צורך התפתחותי אשר לא נענה בילדות - חוויה של דמיון מהותי ועמוק אל מול זולת עצמי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על צרכים נרקיסיסטיים בילדות וכשלים בגיבוש העצמי, ועל העברת תאומות בטיפול.
העברת תאומות היא מושג אשר טבע הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט, כאחד מ-3 סוגי ההעברה המרכזיים המתרחשים בטיפול. קוהוט טען כי דפוס ההעברה אשר מתעורר בטיפול משקף צורך נרקיסיסטי של המטופל אשר לא סופק בילדותו ופגע בהתפתחות העצמי. העברת תאומות, המכונה גם העברת אני-אחר (או אלטר-אגו), מבטאת את צורך המטופל בחוויה של דמיון מהותי עם המטפל.
צרכים נרקיסיסטיים בילדות וכשלים בגיבוש העצמי
לפי תפיסתו של קוהוט, הנבדלת מזו של פרויד, הנרקיסיזם הוא מרכיב נפשי החיוני להתפתחות תקינה של העצמי. כחלק מתהליך התפתחות זה, זקוק הילד בשנותיו הראשונות לחוויות מסוימות עם דמויות בסביבתו הקרובה, לרוב הוריו, אשר יתפקדו כזולת-עצמי. קוהוט התייחס במהלך שנות עבודתו ל-3 סוגים מרכזיים של חוויות כאלה: שיקוף (mirroring) של חוויות וקיום הילד כחיוניים ובעלי ערך, חוויית האדרה אל מול זולת עצמי המספק מודל של עוצמה וכוח, אליו הילד ישאף להידמות ועמו ירצה להתמזג; וחוויית תאומות (או אלטר-אגו), אל מול זולת עצמי אשר הילד חש כי הוא חולק עמו דמיון מהותי ועמוק, של מאפיינים, כישורים ויכולות.
בתחילה זיהה קוהוט רק שני סוגים של חוויות זולתעצמי, שיקוף והתמזגות עם דמות מואדרת, וכלל את התאומות כחלק מהסוג הראשון. בהמשך, זיהה את התאומות כסוג חוויה העומד בפני עצמו. הצורך בתאומות בא לידי ביטוי באופן מובהק בעשייה משותפת, וסביב מיומנויות וכשרונות. קוהוט מביא כדוגמא לכך ילדה הלשה בצק במטבח ליד סבתה הלשה גם היא, או ילד ה"עובד" עם כליו לצד אביו. צורך זה יכול להיות מסופק בתחילה בעשייה משותפת עם המשפחה (או לעתים עם "חבר דמיוני"), ולאחר מכן עם בני גילו של הילד. כצרכי זולת עצמי נוספים, גם הצורך בחווית תאומות ממשיך ומלווה את האדם בהמשך חייו, אם כי באופנים אחרים, למשל, בחיפוש חוויה של השתייכות למסגרות, קבוצות וקהילות גדולות יותר. במידה וצורך זה סופק בילדות, הוא יבוא לידי ביטוי בהמשך החיים באופן בשל ומציאותי יותר.
חווית תאומות מפוגגת תחושות של בדידות וזרות ומאפשרת לילד לחוש ביטחון הנובע מהיותו "כמו כולם" ומהשתייכותו לקבוצה רחבה ממנו. בנוסף, היא מסייעת לפיתוח מיומנויות חברתיות, אמפתיה, הומור, יצירתיות ועוד. סיפוק צורך התאומות יחד עם הצרכים הנוספים מוביל להתפתחות של מבנה עצמי בריא (יציב, קוהרנטי, לכיד, וחיוני, בעל תחושת ערך ומסוגלות, היכול להתמודד עם אכזבות כמו גם לחגוג הצלחות). מנגד, אם הצורך בתאומות לא בא על סיפוקו, תהיה פגיעה בפיתוח היכולות והתחושות הקשורות אליו. באופן רחב יותר, אי סיפוק או מימוש של חוויות זולת עצמי עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות העצמי, כך שייווצר מבנה עצמי חלש ולא יציב, אף עד כדי התפתחות של פתולוגיות שונות. בנוסף, האדם אשר צרכיו לא סופקו יפתח התנהגות למילוי ופיצוי צרכים אלה בקשרים בהמשך חייו, כמו גם בטיפול.
העברות זולת עצמי בטיפול: העברת תאומות
קוהוט כינה את הופעת הצרכים נרקיסיסטיים אשר לא סופקו בטיפול והדרישה מהמטפל להפוך לזולת עצמי ולמלאם, העברות זולת עצמי, וראה בעבודה עמן את מוקד הטיפול. הוא תיאר 3 סוגי העברה התואמים לסוגים המרכזיים של חוויות זולת עצמי הנדרשים בילדות: העברת מראה, העברת האדרה (או אידיאליזציה), והעברת תאומות (או אלטר אגו). בהעברת תאומות, המטופל כמה לחוות את המטפל כזולת עצמי הדומה לו באופנים מהותיים (תכונות, דרכי חשיבה, תפקוד, תחושות ועוד), והוא מושקע במטפל ובטיפול. לעתים, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי אף בצורה חיצונית, כגון אימוץ דפוסי לבוש, התנהגות ודיבור של המטפל במטרה לא מודעת להידמות לו.
באופן כללי, קוהוט החזיק בתפיסה כי יש להיענות לדרישות המטופל העולות בהעברה. כך למשל, במקרה של העברת תאומות, לא לבקר או להתנגד לשאיפה זו לדמיון, אלא להכיר בצרכים המתבטאים בכך, ומתוך התבוננות וחקירה אמפתית של הדבר דרך עיניו של המטופל. הצבעה על הצורך העומד בבסיס ההעברה יכולה להינתן כאשר המטופל בשל לכך ולא יחווה זאת באופן הרסני. לצד השאיפה להיענות לדרישות המטופל, קוהוט מכיר בכך כי בדומה להורה בילדות, המטפל אף הוא נידון לתסכל מדי פעם את המטופל ולא לספק את דרישותיו, אך הכרה ודיבור על כשלים כאלה יכולים להפוך זאת למה שהוא מכנה תסכול אופטימלי, ולא לפגוע בתהליך.
במקרה הספציפי של העברת תאומות, עבודה עמה עשויה לסייע לתחושה בקרב המטופל כי הוא מובן ומוערך, לפיתוח מיומנויות ותחושות שונות שלא התאפשרו כמיומנויות חברתיות והשתייכות. באופן כללי, שהות בהעברות השונות עשויה לפי קוהוט לסייע בהדרגה לפיתוח מבנה עצמי מגובש יותר, לגיבוש דרישות ושאיפות מציאותיים יותר, ולחיפוש וכינון יחסי זולת עצמי בשלים יותר.
מקורות
מיטשל. א. ובלאנק מ.ב. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תולעת ספרים.
קוהוט, ה. (2005) העברות זולתעצמי ופירוש. כיצד מרפאת האנליזה? (עמ' 269-251). תרגם א' אידן. עם עובד.
Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self: A Systematic Approach to the Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personality Disorders. International Universities Press
Kohut, H. (1977). The Restoration of the Self. International Universities Press
Liberman, M. David. Ogrodniczuk, John S. (Ed), (2013). Kohut's self psychology approach to treating pathological narcissism. Understanding and treating pathological narcissism (pp. 253-268) American Psychological Association
VandenBos, G. R. (Ed.). (2007). APA Dictionary of Psychology. American Psychological Association
