נקודת מבט היא מונח פסיכואנליטי המיוחס לוילפרד ביון - קלינאי ותיאורטיקן אשר יצר שפה עישרה ומרתקת אשר העשירה באופן משמעותי את החשיבה האנליטית.
במונח נקודת מבט ביון התייחס לנטייה האנושית להתבונן במציאות מנקודת מבט ספציפית. במפגש הטיפולי, נקודת מבט עשויה להיות הרקע התיאורטי ממנו בא המטפל או תפיסה מסוימת בה הוא מחזיק על המטופל. אלא שביון הציע כי כדי להפוך את המפגש הטיפולי למפגש המכוון לאמת הרגשית, המטפל חייב להימנע מהידבקות אל נקודת מבט יחידה ולנוע בגמישות בין נקודות מבט שונות. תפיסה זו ניתן לראות כהצעתו של ביון שלא לראות את המפגש הטיפולי באופן דו ממדי המבוסס על נקודת מבט יחידה אלא באופן תלת ממדי הנוצר כאשר אנו מחזיקים מספר נקודות מבט בו זמנית. על אף ריבוי הפרספקטיבות המתבקש מתפיסה זו, ביון הדגיש כי במסגרת הפירוש המטפל בוחר בסופו של דבר באחת מנקודות המבט, כאשר הבחירה נעשית בהתאם לאמת הרגשית של המטופל ברגע נתון. כך, למשל, מטפל עשוי להרגיש כי התנהגות של מטופל היא רבת ממדים אך להתייחס ברגע נתון לממד אשר "תופס" את החוויה הרגשית של המטופל באופן המדויק ביותר ברגע ספציפי של המפגש הטיפולי.
