רעיונותיו של ביון הפכו לפופולריים ביותר בשנים האחרונות, כפי שמעידה זליגתם של רעיונות "ביוניאנים" רבים לא רק לשפה הטיפולית השגורה אלא גם לשפה היומיומית. כך, למשל, כמעט כל מטפל יטען היום כי הוא מקשיב למטופליו מתוך עמדה של Reverie, והמילה "הכלה" הפכה לנחלתם אנשי חינוך, אנשי טיפול, הורים, פוליטיקאים ואפילו גורמים צבאיים. זליגה זו של רעיונותיו של ביון לשפה היומיומית מלווה, באופן טבעי, גם בהפשטה של רעיונותיו המקוריים אשר גם המקבלים אותם וגם המתנגדים להם ערים למורכבותם העצומה.
ביון – ביוגרפיה
ביון נולד בהודו בשנת 1897 להורים אנגליים אשר ככל הנראה עברו להודו כדי לאפשר לעצמם רמת חיים גבוהה אשר תאמה את תפיסתם העצמית כבני המעמד הגבוה (סימינגטון, 2000). הוא היה הבן הבכור מבין שני ילדים, וגודל לא רק על ידי הוריו אלא גם על ידי אומנת הודית אליה היה קשור מאוד. ביון מתאר את ילדותו כילדות אשר התאפיינה בקושי בהבנת וקבלת הדרישות החברתיות המצופות ממנו: הוא מתאר את עצמו כילד סקרן אשר הרבה לשאול שאלות אשר הביכו והכעיסו את הוריו (לנדאו, הרצאה במסגרת יום עיון). כמו כן, ביון תיאר את יחסיו עם הוריו כיחסים מנוכרים רגשית בהם רגעים של חום וקרבה פינו את מקומם לא פעם לריחוק, אי הבנה וכעס מתפרץ.
בגיל שמונה, בדומה לבני גילו אשר גדלו בהודו, ביון נשלח לפנימייה באנגליה. ככל הנראה הסתגלותו היתה סבירה. הוא השתלב היטב מבחינה חברתית, היה ספורטאי מצטיין והצליח מבחינה לימודית.
ביון שירת כמפקד טנק במלחמת העולם הראשונה וזוועות המלחמה הטביעו עליו חותם משמעותי. הוא אמנם זכה לאותות הצטיינות על תפקודו הצבאי אך מאורעות המלחמה, והקיפאון הנפשי לו נדרש כדי לשרוד אותם, נותרו רשומים בנפשו כחוויות טראומטיות אותן יכל לעבד באופן עמוק רק עשרות שנים לאחר המלחמה.
אחרי המלחמה ביון למד היסטוריה ורפואה באנגליה, והחל להתעניין בחקרן של דינמיקות קבוצתיות בבית החולים בו עבד. הוא נישא אך אשתו, בטי, נפטרה מעט לאחר לידת ביתם. כשש שנים לאחר מותה של אשתו הוא פגש את אשתו השניה, פרנצ'סקה.
עניינו של ביון בפסיכואנליזה גבר במהלך שנות עבודתו עם קבוצות והוא החל את הכשרתו הפסיכואנליטית, במהלכה התמקד בתיאוריה הקלייניאנית. ביון הפך לאחד ממובילי ומפתחי הגישה הקלייניאנית, אך עבודתו התאפיינה במקוריות ופריצות דרך קליניות ותיאורטיות משמעותיות ביותר.
ביון בילה את שנות חייו האחרונות בקליפורניה אך חזר לאנגליה לקראת מותו. הוא נפטר ב- 1979 והותיר אחריו מורשת קלינית-תיאורטית עשירה אשר השפיעה באופן משמעותי על הפסיכואנליזה.
תרומותיו הקליניות של ביון
ביון הביא אל הפסיכואנליזה שפה חדשה, עשירה ומרעננת אשר את תרומותיה לחשיבה ולשיח הטיפולי קשה לסכם בתמציתיות. עם זאת, ניתן להצביע על שני תחומים מרכזיים בהם ניכרה תרומתו של ביון לשיח הפסיכואנליטי: תרומותיו של ביון להבנת תהליכים קבוצתיים, ותיאוריית החשיבה של ביון.
ביון והטיפול הקבוצתי
ביון תרם רבות להבנת הדינמיקות המתרחשות במסגרת הטיפול הקבוצתי. הוא הציע כי בכל קבוצה מתקיימות "קבוצת העבודה" הפועלת באופן רציונלי לביצוע המשימה הקבוצתית, ו"קבוצת הנחת הבסיס" הכוללת את ההנחות הסמויות של הקבוצה. הנחות סמויות אלו עומדות בסיס הדינמיקות הלא מודעות המשפיעות על התנהלות הקבוצה מתחת לפני השטח, ופוגעות ביכולתה לפעול להשגת המטרה.
ביון זיהה שלוש הנחות בסיס מרכזיות האופייניות לקבוצות:
תלות- הנחת הבסיס של הקבוצה התלותית היא הנחה בדבר קיומו של אובייקט חיצוני שיספק ביטחון והגנה ובהתאם- הקבוצה מתנהלת באופן פאסיבי וממקמת את המנחה בעמדה אומניפוטנטית.
לחימה-בריחה- הנחת הבסיס של קבוצה המצויה במצב של לחימה-בריחה (Fight or flight) היא הנחה הישרדותית המבוססת על התחושה שאין ברירה אלא לברוח (לאחר, לנהל שיחות חולין וכד') או להיאבק (עמדה עוינת ואגרסיבית) כדי להימנע מהתמודדות עם המטלה הטיפולית.
זיווג- הנחת הבסיס של קבוצת הזיווג היא שמטרתה האמיתית של הקבוצה היא מטרה מינית. קבוצה מסוג זה מאופיינת בדפוס בו מתקיימת אינטראקציה בין שניים מחברי הקבוצה בעוד ששאר חברי הקבוצה נשארים בעמדת הצופים מהצד.
בהתאם, משימתו המרכזית של המטפל הקבוצתי היא לזהות ולחשוף בפני הקבוצה את הנחות הבסיס הלא מודעות שלה, ובכך לסייע לה לנוע לעבר עבודה טיפולית פרודוקטיבית.
תיאוריית החשיבה של ביון
בלב עבודתו הקלינית-תיאורטית של ביון ניצבה תיאוריית החשיבה שלו. ביון התנגד לתפיסה המבחינה בין רגש לחשיבה וראה בחשיבה יכולת הכרוכה באופן בלתי נפרד ברכיבים רגשיים. למעשה, ביו מיקם את יכולת החשיבה בלב ההתפתחות הפסיכולוגית והניח כי הקונפליקט המרכזי איתו מתמודדים בני האדם הוא המתח בין הצורך בידיעה עצמית לבין נטייה להימנע מידיעה זו, המצריכה מגע עם סבל וכאב נפשי.
ביון הניח כי שורשי היכולת לחשוב- כלומר היכולת להיות במגע רגשי עם אמיתות רגשיות מכאיבות- נוצרת רק כאשר התינוק גדל עם אובייקט המסוגל למלא את פונקציית ההכלה. הכלה משמעה תהליך בו האובייקט קולט את החלקים הנפשיים אותם התינוק חווה כבלתי נסבלים ולכן משליך אותם אל נפשו של האובייקט (הזדהות השלכתית). האובייקט חווה ומעבד חומרים אלו, ומשיב אותם לתינוק באופן בו הוא מסוגל לשאת אותם. חוויה זו הופכת את המגע עם חוויות נפשיות מכאיבות (תסכול, אימה, כאב) לנסבל, והתינוק הולך ורוכש יכולת לבוא במגע ולחשוב על עולמו הפנימי. לעומת זאת, כאשר תהליך ההכלה פגום עקב יכולת מוגבלת של האם ל- Reverie או עקב חוסר יכולת של התינוק "להכיל את הכלת האם" (למשל, במקרים של אוטיזם או רמות גבוהות של צרות עין)- יכולתו של התינוק לבוא במגע עם עולמו הפנימי ולחשוב אותו נפגעת. במקרים אלו עלולות להתפתח הגנות פסיכוטיות, נרקיסיסטיות ופרברטיות המכוונות להכחשת האמת הנפשית והמגע עם העולם הפנימי.
עבודתו התיאורטית המוקדמת של ביון בתחום החשיבה התמקדה באופן בו נוצרת היכולת לייצוג החוויה הנפשית. ביון תיאר כי בנפש קיימים רכיבי ביתא המהווים רשמים תחושתיים וחושיים גולמיים אשר אינם מתהווים לכלל מחשבה או משמעות. בתהליך הכלה נורמטיבי האם מבצעת עבור התינוק את פונקציית אלפא בה מותמרים רכיבי ביתא לרכיבי אלפא- רכיבים המהווים רסיסים ראשונים של חשיבה, ואותם ניתן לעבד לכדי מחשבות משמעותיות.
רכישת היכולת לקיום פונקציית אלפא מאפשרת לאדם לחוות את מה שביון כינה לינק: חיבור בין רעיונות או אנשים המייצר חוויה רגשית משמעותית. ביון הציע שלושה סוגים של לינקים: ידע (K, Knowledge), אהבה (L, Love) ושנאה (H, Hate) והציע כי היכולת לחוות ולחשוב אותם היא סממן לבריאות נפשית. לעומת זאת, ביון תיאר מצבי מינוס לינק (-K, -L, -H) המאופיינים בהתקפת החיבורים היוצרים חוויה רגשית אמיתית. כך, למשל, מצב בו מטופל מתקיף פירוש משמעותי של המטפל הוא מצב של -K ומצב בו אדם אינו מכיר וחווה את שנאתו באופן ישיר אלא נותן לה להתקיים באופן לא מודע היא מצב של -H.
ביון הציע כי אחת ממשימות החיים המורכבות, והמשימה המרכזית בפסיכואנליזה, היא יצירת טרנספורמציה ב- K. משמעותה של טרנספורמציה זו היא השגת ייצוג לחוויות נפשיות חסרות ייצוג אשר האדם מנסה להימנע ממגע איתן, ומשמעה צמיחה נפשית.
בשלב מתקדם בקריירה שלו, ביון הציע סוג נוסף של טרנספורמציה החיונית לצמיחה הנפשית. זוהי טרנספורמציה לא ב-K אלא ב-O. O הוא הסימן בו סימן ביון את "הלא ידוע" או "האמת האבסולוטית"- מציאות ראשונית ובלתי ניתנת לידיעה. הרעיון של O והטרנספורמציה ב-O הוא רעיון מורכב הכולל אלמנט רוחני, אך בפשטנות ניתן לומר כי ההבחנה בין טרנספורמציה ב-K לבין טרנספורמציה ב-O היא ההבדל בין טרנספורמציה בין חסר ייצוג למיוצג, לבין טרנספורמציה של החוויה המהותית. רעיונות אלו של ביון שנויים במחלוקת עד היום: יש הטוענים כי אלו רעיונות מיסטיים המצויים על סף השיגעון ויש הטוענים כי הם נוגעים בלב תהליך השינוי הרגשי והצמיחה הנפשית.
ביבליוגרפיה
ג, סימינגטון ונ, סימינגטון. החשיבה הקלינית של וילפרד ביון. תולעת ספרים, 2000.
