הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו הורים לילדים ובני נוער מפתחים ורוכשים מיומנויות להתמודדות עם קשייו של הילד והאתגרים היום-יומיים שמייצרת ההורות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא עוד על הנושא, המצבים בהם כדאי לפנות להדרכת הורים ועל טיפול פרטני.
הורים רבים מוצאים עצמם חסרי אונים ומלאי שאלות כשהם עומדים בפני סיטואציות יום-יומיות שמתרחשות עם ילדיהם. למשל, מה עושים אם הילדה בת ה-15 לא חוזרת הביתה בשעה שנקבעה? איך מתמודדים עם ילד בן 8 שטורק דלתות בזעם ומתפרץ בצעקות? כיצד מגיבים כאשר הילד מאיים כי לא יילך לבית הספר, מסרב לקחת תרופות חיוניות עבורו או נתפס משקר מספר פעמים? וכשהילדה סובלת מפוביות וחרדות? הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו הורים לילדים ומתבגרים יכולים להעלות את הבעיות איתן הם או הילדים מתמודדים, ולקבל כלים מעשיים שיעזרו לשפר את תפקודם ההורי ואת ההתמודדות עם האתגרים הרבים שמעמידה בפניהם ההורות.
הדרכת הורים – מה זה בעצם?
לא מעט הורים עשויים להיתקל בקשיים שונים ומגוונים במהלך גידול ילדיהם. יהיו הורים שייתקלו בקושי משמעותי בהצבת גבולות וייאלצו להתמודד עם בעיות התנהגות, חוסר שיתוף פעולה, אלימות וכדומה. מנגד, הורים אחרים יימצאו עצמם מתמודדים עם קשיים רגשיים של ילדיהם, כמו למשל חרדה, דיכאון או קשיי וויסות. יהיו כאלה שתלווה אותם תחושה כללית כי הם אינם שבעי רצון מהתפקוד ההורי שלהם ("אני תמיד אומרת כן בסוף"; "אני מתעצבן ומוצא את עצמי צורח על הילד").
מטרתה של הדרכת הורים היא לתת מענה עבור כל אלה, ועוד. הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו הורים לילדים ובני נוער מפתחים ורוכשים מיומנויות להתמודדות עם קשייו של הילד והאתגרים היום-יומיים שמייצרת ההורות. על מנת שתהליך הדרכת ההורים יהיה אופטימלי, מומלץ כי שני ההורים ייקחו חלק בתהליך ההדרכה, זאת על מנת לבסס קו אחיד בהתמודדות ההורית מול הילד. יחד עם זאת, גם אם רק אחד מההורים ישתתף בהדרכה, היא עשויה להיות משמעותית ולייצר שינוי בדפוס ההתנהגות ההורי.
לרוב, כאשר ילדים מגיעים לטיפול פרטני, ההורים יתבקשו לקחת חלק בהדרכת הורים במקביל לטיפול בילדם. ישנם מקרים בהם הדרכת הורים תתקיים מבלי שהילד יהיה בטיפול – למשל במקרים בהם מדובר בילד צעיר מאוד או ילד המסרב לקבל טיפול. גם אם הילד אינו ״בר טיפול״ עדיין ניתן לחולל שינוי עבורו, דרך הדרכת ההורים.
בתחילת תהליך ההדרכה, מקובל לבצע הערכה של הבעיות איתם מתמודדים ההורים בבית ולהגדיר, יחד עם המטפל, מטרות שההורים היו רוצים להשיג באמצעות ההדרכה. ההורים מגדירים מהן ההתנהגויות הבעייתיות שהיו רוצים לחולל בהן שינוי (שלהם או של ילדיהם) ומנסחים מטרות שהיו רוצים להשיג בעזרת ההדרכה. בהתאם להתנהגויות הבעייתיות שההורים העלו ולמטרות אותן הם מבקשים להשיג, נבנית תוכנית התערבות המתמקדת במתן כלים פרקטיים להתמודדות עם נקודות הקושי.
תוכנית ההתערבות תכלול כלים שיותאמו לקשייו ולצרכיו של הילד או לקשיים שעולים בהורה בעת ההתמודדות עם ילדו. כך למשל, הורים שילדיהם מתמודדים עם קשיים רגשיים (לדוגמה דיכאון או חרדה), יעבדו בהדרכה על תמיכה בילד לצד קידומו לעבר התפתחות נורמטיבית: הורים לילדה הסובלת מחרדה חברתית יקבלו הנחיה יצד לספק תמיכה ואמפתיה לקשיים שלה, אך יחד עם זאת לא לשתף עימה פעולה בהתנהגויות המגבילות את התפקוד התקין שלה. מנגד, הדרכת הורים למתבגרים המפגינים בעיות התנהגות (כמו אלימות או חוסר ציות) עשויה להתמקד בזיהוי הדפוסים המגבילים את ההורים בהצבת גבולות לילדם ("הוא מאיים בבריחה/התאבדות וזה גורם לי לפחד", "הוא מרביץ לאחים כי הוא נורא סובל") ובמתן כלים ואמצעים שמטרתם לחזק את הסמכות ההורית ולשפר את יכולת הצבת הגבולות מצד ההורה.
אמצעים אלו יותאמו לקשייו הספיציפיים של הילד ו/או של ההורה, לגילו של הילד ולהעדפות ההורים ועשויים לכלול בניית תוכנית חיזוקים, יצירת עמדה אחידה ותיאום בין ההורים ומתן כלים להצבת גבולות והפגנת נוכחות הורית (למשל, עירוב גורמים משפיעים נוספים, טלפונים לחברותיה של ילדה שנעלמת מהבית וכד').
באילו מצבים כדאי לפנות להדרכת הורים?
ישנן סיטואציות רבות בגינן כדאי ומומלץ לפנות להדרכת הורים. ריכזנו עבורכם מספר מצבים מרכזיים שעשויים לכוון אתכם, ההורים, לעבר קבלת עזרה מקצועית מסוג הדרכת הורים:
בעיות התנהגות: הילד מראה התנהגות מרדנית חוזרת ונשנית כלפי ההורה – מסרב לציית להורה ולחוקי הבית, משקר, מאיים על הוריו או על קרובים בסביבתו. הילד נוהג באלימות, מקלל, נעדר מבית הספר, שותה לשוכרה או עוסק בפעילות עבריינית כגון גניבה ושימוש בסמים.
חוסר שיתוף פעולה: הילד מסרב לשתף פעולה באופן שגורם לפגיעה בבריאותו הפיזית או הנפשית. לדוגמא, ילדים המסרבים לטיפול רפואי למרות מחלה שעשויה לסכנם או ילדים המסרבים לקבל טיפול נפשי למרות מצוקה פסיכולוגית הפוגעת בתפקודם התקין ובהתנהלותם היום-יומית (למשל במצבים של דיכאון או חרדה).
שינויים ומשברים בחיי הילד ו/או המשפחה: ישנם אירועים משמעותיים שעשויים לערער את עולמו של הילד ולגרום להורים לחוש כי הם לא יודעים כיצד לתווך את השינוי לילדם ואיך יהיה נכון לתמוך בו לאחריו. דוגמאות לשינויים מסוג זה הן גירושין, מות הורה, מצוקה כלכלית פתאומית, מחלה, מעברי דירה וכן הלאה. יש לציין כי במידה והבסיס לפנייה להדרכת הורים הוא גירושין, חלק מהעבודה בהדרכה תהיה על יצירת שיתוף פעולה בין ההורים גם כאשר מדובר בסיטואציות של גירושין מורכבים וטעונים.
היעדר שביעות רצון מהתפקוד ההורי: פנייה להדרכת ההורים יכולה להתרחש במצבים בהם ההורה מרגיש כי היה רוצה לעבוד על ההורות שלו ולשפרה, גם אם הילד לא מראה התנהגויות בעייתיות. במקרים אלו, ההורים יקבלו תמיכה וייעוץ סביב האזורים בהורות שאותם היו רוצים לשפר או לחזק. למשל, חשיבה מחדש על חלוקת התפקידים ההורית, חיזוק הסמכות ההורית, העמקת התקשורת עם הילד ועוד.
טיפול פרטני לילד או הדרכת הורים?
הבחירה בין טיפול פרטני להדרכת הורים נובעת בעיקר מהעדפות ההורה, אך ברוב המקרים מומלץ כי כל טיפול פרטני בילד צעיר ילווה בהדרכת הורים לילדים, או לכל הפחות במעורבותם ועדכונם במהלך הטיפולי. כאשר מדובר בבני נוער אשר מעוניינים בקבלת טיפול ומראים שיתוף פעולה, מעורבות ההורים קריטית פחות. זאת, למעט מקרים בהם נשקפת לילד סכנה.
מקורות
Tierney, W., & Hagedorn, L. (2002). Increasing Access to College: Extending Possibilities for All Students (SUNY series, frontiers in education). State University of New York Press
