הטריאדיה הקוגניטיבית מתארת צורת חשיבה אוטומטית, המורכבת משלושה היבטים של תפיסה שלילית - ביחס לעצמי, לעולם ולעתיד. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על שלושת ההיבטים ועל טיפול קוגניטיבי בדיכאון.
אהרון בק, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שפיתח את שיטת הטיפול הקוגניטיבי בדיכאון, טען שהפתולוגיה הדכאונית קשורה לראייה פסימית ושלילית מצד האדם המדוכא. ראייה זו, אותה ניתן לכנות גם "סכימת חשיבה", מנחה את התפיסות ואת ההתנהגות של האדם באופן כמעט מלא, ובכך יוצרת ומשמרת את הסימפטומים הדיכאוניים. הקיצוניות והנוקשות של צורת החשיבה האופיינית לדיכאון עלולה להקשות על האדם בכלל מישורי החיים - התפיסה והערך העצמי שלו, היכולת שלו לקיים קשרים בינאישיים קרובים ומספקים, המוטיבציה והדחף שלו להתקדם בעבודה וכו'.
בק הגה את המונח "טריאדה קוגניטיבית" (משולש קוגניטיבי) כדי לתאר את צורת החשיבה האוטומטית המופעלת אצל אנשים במצבי דיכאון. הטריאדה הזו מורכבת משלושה היבטים של תפיסה שלילית - ביחס לעצמי, ביחס לעולם וביחס לעתיד. שלושת ההיבטים הללו מתוחזקים על ידי עיוותי חשיבה, האופיינים למצבי דיכאון.
מחשבות שליליות ביחס לעצמי
האדם הדכאוני נוטה לייחס כל אירוע שלילי לעצמו ("אני אשם במה שקרה"). הוא חווה את עצמו כפגום וכחסר ערך ולא מאמין שהוא יוכל אי פעם להשיג בחייו אושר וסיפוק ("אני טיפשה ולא מוצלחת, לכן אף אחד לא אוהב אותי"). תפיסה זו משפיעה רבות על הערך העצמי של האדם, אשר נוטה להיות נמוך ושלילי בתקופות של דיכאון.
מחשבות שליליות ביחס לעולם
הפרשנות של האדם הדכאוני למאורעות נייטראלים היא בדרך-כלל שלילית. הוא רואה את העולם כמלא בסבל ובמכשולים שהוא לעולם לא יוכל לעבור, ונוטה להרגיש כי סביבתו אינו מעריכה ואוהבת אותו ("לאף אחד לא אכפת ממני").
מחשבות שליליות ביחס לעתיד
האדם המדוכא מאמין שהמצב השלילי יישאר לנצח והאמונה שלו באפשרות לשנות את גורלו הינה אפסית ("לעולם לא אמצא מישהו שיאהב אותי; אין שום סיכוי שאצליח למצוא עבודה שאני מסופקת בה"). יש הטוענים כי זה המרכיב המשמעותי ביותר בחשיבה הדיכאונית, שכן הוא משמר ומקבע את המצב הנוכחי, ומקשה על האפשרות לשינוי.
טיפול קוגניטיבי בדיכאון
קיימות גישות שונות לטיפול בדיכאון, ביניהן גם גישה קוגניטיבית המבוססת על התיאוריה של בק. המטפל הקוגניטיבי בוחן ביחד עם המטופל את המחשבות השליליות שלו, בודק את ההגיון העומד מאחוריהן ומנסה לגרום למטופל להטיל בהן ספק (מה שמכונה בשפה המקצועית: "לאתגר" את המחשבות). המטרה בסופו של התהליך היא להחליף את המחשבות הללו במחשבות רציונליות, מציאותיות ונכונות יותר, אשר בתורן, יסייעו לאדם לקדם תהליכים נוספים לקראת שינוי מיטיב בחייו.
מקורות
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
השילוני, ס. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 12: פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Beck, A. T., Rush, J., Shaw, B. F., & Emery, G. (1979). Cognitive Therapy of Depression. New-York: Guilford Press
Weishaar, M. E. (1993). Aaron T. Beck. London: Sage
