המודל הדינאמי הוא אחד המודלים אשר ניסח פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בניסיונו להמשיג את האופן בו פועלת הנפש האנושית. המודל הדינאמי מתאר את הנפש במונחים פיסיקליים: פרויד הניח כי הנפש מונעת ע"י אנרגיה אשר נעה בין חלקי הנפש השונים אך מתוקף חוק שימור האנרגיה, לעולם אינה נאבדת. האנרגיה הנמצאת באיד מתבטאת באינסטינקטים הנוגעים ברובם למין ותוקפנות, ומייצרים גירויים פנימיים המניעים להתנהגות. אחד מתפקידיה המרכזיים של הנפש הוא לפרוק גירויים אלו באופן תואם לדרישות המציאות. כאשר הנפש אינה מסוגלת לפרוק באופן הולם את המתח העולה מהגירויים הפנימיים, עשוי להיווצר לחץ המביא לסימפטומים נוירוטיים.
המודל הדינאמי הוא המודל הנפשי הראשון אשר ניסח פרויד; בהמשך עבודתו הציע פרויד את המודל המבני והמודל הטופוגרפי אשר נועדו להמשיג את האופן בו בנויה הנפש האנושית.
מקורות
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
פרויד/ אנטוני סטור, הוצאת פפירוס, ספרי עליית הגג 1993.
