התערבות במשבר הינה טכניקה טיפולית שמטרתה לתת מענה למצבי משבר חריפים שמהווים חלק מהחיים של כולנו, ובמקביל לחזק ולהקנות מיומנויות התמודדות יעילות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד נוצר משבר וטכניקות להתערבות במשבר.
החיים מזמנים לנו לא מעט מצבים שבהם אנו נאלצים להתמודד עם אירועים קשים או מעברי חיים מאתגרים: מוות של אדם קרוב, תהליכי גירושין, התמודדות עם מחלה קשה, פרישה לגמלאות, יציאה מבית ההורים לחיים עצמאיים ועוד. לא אחת אנו זקוקים במקרים כאלו למענה מיידי שיאפשר להבין את המשבר, לפתח מיומנויות להתמודדות איתו, ולגייס כוחות. התערבות במשבר מתייחסת לתהליך טיפולי ראשוני, קצר מועד וממוקד, היכול לעמוד בפני עצמו או להוות נקודת פתיחה לטיפול ארוך יותר. בעמוד זה נגדיר מהו משבר, כיצד הוא מתפתח, באילו תחומי חיים הוא עשוי לפגוע, וכיצד ניתן לסייע בהתמודדות עימו.
מהו משבר?
משבר מוגדר בתור אובדן שיווי משקל הנובע ממפגש בין גירוי מעורר דחק (למשל, פרידה מבן זוג) לבין התגובות המתעוררות בעקבותיו אצל האדם. כלומר, משבר נפשי הנו אירוע אשר מפר את האיזון הפסיכולוגי של הפרט, ויוצר מעמסה על המשאבים הנפשיים שלו. בהתאם לכך, להתערבות במשבר 2 מטרות עיקריות:
1. למנוע את התפתחות המשבר למצב קבוע או חמור יותר
2. להחזיר את האדם לתפקוד רגיל.
כיצד נוצר משבר?
משבר עשוי להיווצר כתוצאה משינוי דרמטי בחיים, פתאומי או ידוע מראש, אשר מחייב גיוס כוחות נפשיים המייצרים עומס נפשי גדול, לעיתים מופרז. לרוב מדובר בשינוי שלילי, למשל מוות של אדם קרוב, מחלה, או משבר זוגיות. יחד עם זאת, גם שינויים המוגדרים כחיוביים עשויים להוביל למשבר, למשל נישואים, התחלה של משרה חדשה, מעבר לארץ אחרת ועוד. פוטנציאל נוסף למשברים הנו תקופות בחיים המאופיינות בשינויים רבים במקביל, למשל משבר גיל ההתבגרות, תקופת הגיוס לצה"ל, וכן "משבר גיל ה-40".
אנשים מושפעים באופן שונה מאירועים, ואירוע שיכול להיות משברי לאדם אחד עשוי לא להיות כזה לאחר. האופן בו אנו מגיבים לאירועים מלחיצים בחיינו תלוי באירוע עצמו ובעוצמה שלו מחד, ובמערך הכוחות להתמודדות שלנו מאידך. משבר נפשי כולל פעמים רבות שינויים באחד או יותר מההיבטים הבאים:
1. שינויי רגשי: ירידה במצב הרוח, הכוללת אובדן הנאה ותחושה של חוסר שמחת חיים.
2. שינוי התנהגותי: צמצום הפעילות הרגילה, הסתגרות בבית, ניתוק קשרים ועוד.
3. שינוי גופני: עלייה או ירידה במשקל, הפרעות בשינה, כאבים פיזיים שונים ללא סיבה רפואית ועוד.
כמו כן, ההתמודדות עם מצב משברי עשויה להיות מאופיינת בהצפה רגשית, חרדה, תחושת חוסר אונים, אך גם בהנעה לפעולה וניסיון לפיתרון בעיות מיידי ולהפחתת הלחץ. כאשר האדם מודה בקיומו של המשבר נפתח הפתח להתמודדות מוצלחת, למציאת פיתרונות יצירתיים, ולגיוס עזרה מהסביבה הקרובה. עם זאת, כאשר המשבר מאיים מדי האדם עשוי להשתמש באופן לא מודע במנגנוני הגנה אשר יפחיתו את החרדה בטווח הקצר, אך לא יסייעו בהתמודדות ארוכת טווח עם המצב ובפיתרון (למשל, הכחשת האופן בו המשבר משפיע עלי או בריחה מהתמודדות איתו).
טכניקות להתערבות במשבר
התמודדות יעילה עם משבר יכולה לקחת זמן קצר של מספר ימים ועד מספר שבועות, ובמקרים מסוימים אף יותר מזה. כאשר אדם מתקשה לחזור לתפקוד תקין ולהתאושש ממשבר לאורך תקופה ארוכה, יכול מאוד להיות שיש צורך בהתערבות משמעותית יותר (כמו במצבי דיכאון והפרעות חרדה). פעמים רבות ההתמודדות עם משבר עשויה להוביל ללמידה, לצמיחה ולהתפתחות אישית, עקב הצורך לגייס כוחות ולהתגבר על קשיים.
התערבות בשעת משבר הנה סוג של טיפול קצר מועד, אשר נמשך לרוב בין חודשיים לשלושה. כאמור, מטרתה העיקרית של ההתערבות היא הגברת מערך הכוחות של הפרט, מציאת דרכי התמודדות וחזרה לתפקוד יום יומי. כטיפול קצר מועד מדובר בהתערבות ממוקדת, עם מוקד טיפולי ברור, אקטיבית יחסית, המחזקת את הגנותיו של המטופל ואת המנגנונים האדפטיביים המאפשרים לו לתפקד בשגרה. רוב העבודה בהתערבות במשבר עוסקת ב"כאן ועכשיו" ובסימפטומים שמציג המטופל.
ישנם מודלים רבים ומגוונים של התערבות במשבר, אך קיימים מספר עקרונות משותפים לרובם:
1. הערכה מוקדמת: השלב הראשון הינו הערכה מוקדמת ככל הניתן והפניה לגורם המטפל המתאים. ככל שהפנייה להערכה תתרחש בשלב מוקדם יותר, כך גוברים סיכוייו של המטופל לפיתרון מוצלח של המשבר. במקרים מסוימים גם פגישה בודדת אשר ממוקדת בסיוע לעבד את מה שקרה יכולה להיות יעילה מאוד.
2. התערבות קבוצתית: עקרון זה רלוונטי כאשר המשבר מתרחש בהקשר משפחתי, קבוצתי או חברתי, כמו אסון טבע הפוקד אוכלוסייה מסויימת או תהליך גירושין המשפיע על ההורים ועל הילדים גם יחד. בסיטואציות כאלו מומלץ לערוך את ההתערבויות במסגרת השותפה למשבר, על מנת ליצור אווירה תומכת ולאפשר התמודדות משותפת.
3. גיוס מחדש של מנגנוני הסתגלות: בהתחשב במצב הספציפי של כל מקרה, חשוב לעודד אצל המטופל חזרה לתפקוד הדרגתי, באופן שיאפשר עיבוד והכרה בקושי לצד התמודדות והתקדמות קדימה. גישה כזו תורמת רבות גם לשיפור הדימוי העצמי, אשר נפגע לעיתים קרובות בעקבות המשבר.
4. תשומת לב לרווחים משניים: במצבים מסוימים, עשוי המטופל, במודע או שלא במודע, לעשות מאמצים כדי להישאר במצב המשבר, כתוצאה מרווחים משניים המתאפשרים לו בשל כך. רווחים אלו עשויים להיות יחס מיוחד שהוא זוכה לו בעקבות המשבר, שינויים במערכת היחסים המשפחתית או ציפייה לפיצויים כספיים עקב נכות.
5. מיקוד הטיפול: בדומה לשאר סוגי הטיפולים קצרי המועד, גם בהתערבות במשבר ישנה חשיבות להגדרת מוקד טיפולי, הקשור למרכיבים הרגשיים, הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והבינאישיים של המשבר ושל התגובה אליו.
6. הערכת סיכון: חשוב להעריך בשלב מוקדם האם המטופל מסוכן לעצמו או לאחרים, האם יש סכנה להתנהגות אובדנית מצידו והאם יש צורך בסיוע תרופתי או בהערכה פסיכיאטרית למניעת מצבים מסכני חיים.
לסיכום, חשוב לזכור שמצבי משבר מהווים חלק טבעי ובלתי נמנע מהחיים, ואין שום מניעה מלנסות להתמודד איתם לבד באמצעות המנגנונים שפיתחנו לאורך הדרך. עם זאת, חשוב להיות ערניים לשינויים המתחוללים בנו – במידה והמשבר מעורר רמה גבוהה של חרדה ומצוקה ו/או פוגע באופן משמעותי בתפקוד היום-יומי, כדאי לפנות בהקדם לגורם מקצועי בכדי לקבל תמיכה והכוונה, ובכדי לאפשר חזרה הדרגתית לשגרת החיים.
מקורות
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., ונוימן, מ. (2002). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל-אביב: פפירוס.
ויצטום, א. (1989). בין התערבות במשבר לפסיכותרפיה. בתוך: ח. דסברג, י. איציקסון וג. שפלר (עורכים). פסיכותרפיה קצרת מועד: רקע, טכניקות ויישום (עמ' 53-66). ירושלים: י"ל מאגנס.
ירושלמי, ח. (2007). משבר וצמיחה. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
Kaplan H.I, Sadock B.J, & Grebb J.A. (2003). Synopsis of Psychiatry, Behavioral Sciences, Clinical Psychiatry (ninth edition). Philadelphia: Lippincott Williams & Willkins
