האם ייתכן ששני אנשים יהיו באותו אירוע אך יזכרו אותו בצורה שונה לחלוטין? האם הזיכרון שלנו מתעתע בנו לפעמים? מדוע לעיתים אנו לא מצליחים לזכור דברים באופן אובייקטיבי? ומדוע יש אירועים אשר יחרטו בזיכרוננו לעד?
כמובן שישנם גורמים רבים העשויים להשפיע על איכות וטיב זיכרוננו, אך אחד המשמעותיים בהם הוא רגשותינו. פעמים רבות הרגשות "צובעים" עבורנו חוויות ואירועים ובאופן טבעי, גם זכרוננו מושפע מכך במספר דרכים:
שינון- אנו נוטים לזכור באופן טוב ובהיר יותר חוויות טעונות רגשית (לשלילה ולחיוב) מאשר חוויות ניטרליות, דבר אשר נובע מנטייתנו לשנן ולארגן את המידע באופן אינטנסיבי יותר כאשר מדובר בחוויות רגשיות משמעותיות. השינון והארגון המוגברים יביאו לכך שנוכל לשלוף את המידע מהזיכרון לטווח ארוך בקלות רבה יותר. למשל, סביר להניח שתזכור טוב יותר עם מי היית ולאן נסעת אם תהיה עד לתאונת דרכים בעת נסיעתך בהשוואה ליכולתך לזכור נסיעה שגרתית. זאת, מאחר והתאונה מערבת אלמנט רגשי (בהלה, כעס וכד') אשר יביאו אותך להיזכר בתאונה ולשחזר אותה באופן שיביא לארגון טוב יותר של המידע.
זיכרונות נורת מבזק (Flashbulb Memory)- זיכרונות נורת מבזק מתייחסים לתופעה בה אנשים נוטים לתעד את הנסיבות בהן נודע להם על התרחשות אירוע חשוב בעל משמעות רגשית (איפה הם היו? מתי זה קרה? ממי הם שמעו על כך? וכדומה). בדרך כלל מדובר באירוע טראומטי או בעל חשיבות לאומית או בין לאומית. למשל, רוב האנשים זוכרים איפה הם היו כשנודע להם שרבין נרצח ומי בישר להם את הבשורה. זאת, למרות שבדרך כלל איננו נוטים לזכור פרטים מסוג זה כאשר מדובר באירוע חסר חשיבות. תופעה מעניינת אשר מתרחשת לעיתים היא שעל אף שאנשים בטוחים בזיכרונותיהם ללא ספק, מדובר למעשה בזיכרונות שווא אשר לא התרחשו בפועל.
חרדה- רמות חרדה גבוהות עשויות לגרום באופן עקיף לכשל בשליפת המידע. כאשר אנו חווים חרדה, פעמים רבות מתחיל אצלנו דיבור שלילי אשר מאפיל על מחשבתנו ומפריע לנו לשלוף את המידע מהזיכרון. פחד במה הינה דוגמא טובה לכך: למרות שאנו יודעים מה עלינו להגיד מביא פחד הקהל לכך שהמידע אינו מצליח להגיע להכרתנו. אנו מרגישים חרדה, ומתחילים לחשוב כיצד אנו נראים, ומה חושבים עלינו, דבר אשר מעסיק את מחשבתנו ופוגע ביכולתנו לשלוף את המידע מהזיכרון.
הקשר- מחקרים הוכיחו שכאשר ההקשר בו אנו מנסים לשלוף מידע מהזיכרון תואם להקשר בו קודדנו את המידע, הדבר מקל על השליפה. בהתאם, במידה והמצב הרגשי בו אנו נמצאים בעת שליפת המידע תואם למצב הרגשי בו היינו בעת קידוד המידע, נוכל לשלוף את המידע ביתר קלות.במחקר שהוכיח טענה זו נבדקים תעדו במשך שבוע אירועים רגשיים שחוו וציינו האם החוויה הייתה שמחה או עצובה. לאחר שבוע הם הופנטו במעבדה, כאשר חצי מהנבדקים הוכנסו למצב רוח חיובי והשאר הוכנסו למצב רוח שלילי. לאחר מכן, כולם התבקשו להיזכר במאורעות מאותו שבוע מתועד. כמצופה, אלו שהיו במצב הרוח השלילי נזכרו יותר באירועים שליליים ולהפך.
הדחקה- כפי שגורסת תיאורית הלא-מודע של פרוייד. ישנן זיכרונות שאנו מעדיפים להדחיק ולמחוק מתודעתנו עקב אופיים הטראומטי או המאיים מדי, ובמקרים אלו הגישה אל הזיכרון הטעון רגשית נחסמת. קורבנות של אונס, למשל, עשויות שלא לזכור את פרטי האירוע הטראומטי.
ביבליוגרפיה
Atkinson & Hilgard's Introduction to Psychology ,14 edition: Wadsworth Publishing, 2002
