טיפולים לקהילה ההומו-לסבית נהוגים מזה עשרות שנים, אך השינויים החברתיים אשר חלו בתפיסת ההומוסקסואליות הביאו גם לשינוי מהותי בגישת הטיפול: בעבר התמקדו טיפולים בקהילה ההומו-לסבית בניסיון ליצור אוריינטציה הטרוסקסואלית באמצעות שוקים חשמליים, הליכה לזונות, טיפולי יופי ויצירת קשר שלילי בין גירוי מיני לבן/בת מינו/ה של המטופל/ת. היום, מתמקדים טיפולים בקהילה ההומו-לסבית במתן תמיכה וסיוע בקבלת הנטייה המינית ובהתמודדות עם האתגרים הייחודיים איתם מתמודדים חברי הקהילה.
טיפול לקהילה ההומו-לסבית: יש כזה דבר?
על אף שעד לעשורים האחרונים נחשבה הומוסקסואליות לבעיה נפשית שיש לטפל בה, אפילו פרויד עצמו הדגיש כי שינוי נטייה מינית אינו אפשרי במרבית המקרים, וכי יש למקד את הטיפול בקבלת הנטייה המינית. בהתאם, טיפול לקהילה ההומו-לסבית מתייחס בדרך כלל לטיפול אליו פונה המטופל מתוך מצוקה הנוגעת לנטייתו המינית: התלבטות לגבי הנטייה המינית (הומו? בי סקסואל?), קשיים בקבלת הנטייה המינית ומשמעויותיה (האם אני לסבית כי איני מצליחה עם גברים?), עיבוד אירועי עבר מכאיבים הקשורים בנטייה המינית (בידוד והתנכלות חברתית, חרדות) והתמודדות עם חוסר קבלה של הסביבה או המשפחה את הנטייה המינית. כמו כן, טיפולים בקהילה ההומו-לסבית כוללים גם תמיכה בזוגות ומשפחות המתמודדים עם קשיים הייחודיים לקהילה כחוסר קבלה של המשפחה המורחבת את הזוגיות או התא המשפחתי (למשל, אפליה של נכד שהוא בנה הביולוגי של בת הזוג), קשיים הנוגעים להבאת ילדים (אימוץ, פונדקאות) והליכים משפטיים וכן הלאה.
כאשר קשייו של המטופל מתעוררים בעיקר על רקע אי קבלה של המשפחה את הנטייה המינית עשוי טיפול משפחתי להיות יעיל ביותר. הטיפול מסייע לבני המשפחה להבין מדוע הם מתקשים לקבל את הנטייה המינית (האם הומוסקסואליות נתפסת ככישלון חינוך, כבחירה לא מוסרית או כבחירה שתביא לחיים של סבל, למשל?) ומאפשר למשפחה לנהל קשר מכבד ותומך יותר. טיפול משפחתי עשוי להיות משמעותי במיוחד כאשר מדובר במשפחה למתבגר/ת בעל נטייה מינית הומוסקסואלית: היעדר קבלה של ההורים עלולה לגרום למתבגר להסתיר את נטייתו וכך להגביל את התנסויותיו ואת התנהגותו האותנטית, דפוס אשר עשוי להביא לבידוד חברתי, דיכאון ופגיעה בהתפתחות המינית והחברתית. ההסתרה עשויה להביא אף להתנהגויות של סיכון עצמי כמין לא מוגן ובריחה מהבית.
מלבד להתמודדות והאתגרים הייחודיים העומדים בפני הקהילה ההומו-לסבית, עשויים חברי הקהילה לפנות לטיפול על רקע קשיים שאינם בהכרח נוגעים לנטייתם המינית, כקשיים ביצירת קשר זוגי, דיכאון, חרדות, קשיים בהורות, ערך עצמי נמוך וכן הלאה. במקרים אלו, שיטת הטיפול תהיה זהה לשיטה המתאימה למטופל הטרוסקסואלי ועשויה להיערך במסגרת טיפול זוגי, פסיכותרפיה דינמית טיפול קוגניטיבי התנהגותי וכן הלאה. עם זאת, תידרש מהמטפל עמדה פתוחה ומקבלת של הנטייה ההומוסקסואלית.
טיפולי המרה
בשנת 2007 הציע חבר הכנסת ניסים זאב להקים מוסדות גמילה להומוסקסואלים ולסביות, בטענה ש"צריך לפקוח את עיניהם. כמו שיש היום מוסדות לגמילה מסמים, צריך להקים צוותים מיוחדים עם פסיכולוגים שיעזרו להם לחזור לשגרת החיים".
התבטאותו של ניסים זאב עוררה התנגדות הן בקרב הקהילה ההומו-לסבית והן בקרב רבים מחברי הקהילה ההטרוסקסואלית. עם זאת, הגישה לפיה ניתן לסייע לאנשים לשנות את נטייתם המינית קיימת גם בקרב אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי.
אחת משיטות הטיפול לקהילה ההומו-לסבית היא "טיפולי ההמרה" המתמקדים בשינוי הנטייה ההומוסקסואלית לנטייה הטרוסקסואלית. בבסיס גישה זו עומדת האמונה כי אדם אשר נטייתו המינית גורמת לו למצוקה והוא מעוניין לשנותה- זכאי לקבל סיוע מאיש מקצוע בתהליך. טיפולי ההמרה מבוססים ברובם על טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות אשר מכוונות לרכישת קישור בין גירוי מיני לבן/בת המין השני, ובדיכוי הקשר בין גירוי מיני לבין בן/בת אותו המין. מחקרים התומכים בגישה זו מצביעים על כ-30% הצלחה, אך איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי אשר בחן מחקרים אלו הצהיר כי המחקרים אינם עומדים בקריטריונים מדעיים מספקים ולכן תוצאותיהם אינן תקפות. כמו כן, איגוד הפסיכיאטרים יצא באופן רשמי נגד טיפולים אלו מתוך הכרה בנזק אשר נגרם לרבים מהמטופלים. נזק זה התבטא בסימפטומים של דיכאון וחרדה, קשיים בתפקוד המיני וחווית כשלון ואשמה.
לא רק הומו והטרו-סקסואליים: טיפול בבי-סקסואלים ובטראנס ג'נדרים
מלבד לאנשים בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית קיימות נטיות ואוריינטציות מיניות נוספות. בקטגוריה זו נכללים, למשל, בי סקסואלים וטראנס ג'נדרים, אשר מתמודדים אף הם עם אתגרים ייחודיים. בדומה לטיפול לקהילה ההומו-לסבית, הטיפול בהם עשוי להתמקד או שלא להתמקד בקשיים הנוגעים לנטייה או הזהות המינית והדגש הוא על יכולתו של המטפל להכיר ולקבל את בחירותיו של המטופל, כאשר לנגד עיניו עומדת זכותו של המטופל לקיים חיים אותנטיים וחופשיים. עם זאת, לעיתים מצריך הטיפול באוכלוסיה הטראנס-ג'נדרית הכרות עם מאפייניה הייחודיים של הקבוצה ותהליכי שינוי/ההשלמה עם המגדר, כך שהמטפל יוכל ללוות באופן המקצועי ביותר תהליכים כניתוח שינוי מין או מעבר לאורח חיים לפי המגדר האחר (למשל, גבר הבוחר שלא לעבור ניתוח לשינוי מין אך מעוניין לחיות כאישה לכל דבר).
