אבחון דידקטי נועד לזהות ליקויי למידה העומדים מאחורי קשיים לימודיים. בסופו של התהליך, המאבחן הדידקטי ממליץ על התאמת אופן הלימוד ודרכי היבחנות לצרכיו של התלמיד. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על מטרות האבחון הדידקטי, תחומי הערכה ותוצאות האבחון.
קריאה, כתיבה וחשבון הן מיומנויות למידה בסיסיות הנדרשות בבית הספר ומחוץ לו. כאשר תלמיד מתמודד עם לקויות למידה, הוא עשוי לחוות קשיים במיומנויות אלו אשר יתבטאו בהישגים לימודיים נמוכים. אבחון דידקטי מסייע לאתר קשיים אלו ולהציע דרכי הוראה מתאימות.
מה זה אבחון דידקטי?
אבחון דידקטי נועד לזהות ליקויי למידה העומדים מאחורי הקשיים הלימודיים של התלמיד. במסגרתו, נערך אפיון וזיהוי של קשיים וחוזקות במיומנויות למידה בסיסיות, הערכת המנגנונים הקוגניטיביים העומדים בבסיסן, כמו גם זיהוי ובחינתן של אסטרטגיות למידה. בסופו של התהליך, בהתאם לתוצאות האבחון, ממליץ המאבחן הדידקטי על התאמת אופן הלימוד או תנאי ההיבחנות לצרכיו, קשייו ויכולותיו של הילד.
אבחון דידקטי נערך החל מגיל 6 ומתאים לילדים ומבוגרים. אבחון זה נערך על ידי מאבחנים בעלי תעודת מאבחן דידקטי או מאבחן לקויות למידה המוכרת על ידי משרד החינוך. אנשי מקצוע רבים רשאים לעבור הסכמה על מנת לבצע אבחון דידקטי, לרוב מדובר בבעלי תואר שני בלקויות למידה או בעלי תואר ראשון אשר נמצאו כמתאימים לעבור הסמכה למאבחנים והוסמכו על ידי מוסד מוכר.
הפנייה לאבחון דידקטי תעשה כאשר הגורם המפנה סבור כי הקשיים בלמידה הם על רקע של ליקויי למידה ולא כתוצאה מגורמים אחרים. במקרים בהם יש סיבה להעריך כי מקור הקשיים הוא רגשי או סביבתי, או כאשר קיים חשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז, ייתכן כי אבחון פסיכודידקטי יהיה מתאים יותר. במידת הצורך, ניתן להשלים את החלק הפסיכולוגי לכדי אבחון פסיכודידקטי על ידי פסיכולוג מומחה.
תחומי הערכה
האבחון הדידקטי מתמקד בהערכה של מיומנויות למידה בסיסיות ותפקודים קוגניטיביים אשר עומדים בבסיס מיומנויות אלו. המאבחן הדידקטי בוחר כלי הערכה מתאימים בתחום אחד או יותר, מבין המיומנויות הלמידה הבסיסיות, בהם עלה מתוך הרקע החינוכי של התלמיד כי קיימים קשיים. כך למעשה, ניתן לבצע אבחון דידקטי בתחום מסוים (למשל אבחון דידקטי בחשבון) או אבחון דידקטי מלא (בכל התחומים).
מיומנות הלמידה הבסיסיות המוערכות במסגרת האבחון הן:
1. קריאה והבנת הנקרא – נבדק איכות רכישת יסודות הקריאה. הנבדק קורא בקול רם טקסט או מילים כך שניתן לאפיין את שטף הקריאה, הקצב שלה, שיבושים במהלכה, השמטות, תקיעויות וכדומה. מעבר לכך, נבחנת הבנת הנקרא והאם הנבדק הבין את מה שקרא ויכול לחזור על הטקסט או לענות על שאלות לגביו. במידת הצורך, ניתן לבחון הבדלים בהבנת הנקרא בין קריאה בקול רם לבין קריאה דמומה.
2. כתיבה והבעה בכתב – בתחום מיומנויות הכתיבה המוטוריות, נבדקת המידה שבה הכתב קריא ומובן, מידת המאמץ הכרוך בכתיבה והאם אחיזת עיפרון היא תקינה. בתחום הכתיב, נבדקות שגיאות כתיב ואפיון סוג השגיאות (למשל הוספה או השמטת אותיות או מילים). בתחום ההבעה בכתב, נבדק בהירות הניסוח, עושר שפתי, מורכבות המשפטים, תחביר ודקדוק נכונים, זאת בהשוואה ליכולת של הנבדק להבעה בעל פה.
3. חשבון – הכרת מושג המספר, התייחסות לייצוגי המספר וקריאה וכתיבת מספרים. בהתאם לגיל הנבדק, הכרה ושליטה בארבע פעולות החשבון (חיבור, חיסור, חילוק וכפל), גיאומטריה, בעיות מילוליות וכדומה.
4. אנגלית – הערכת היכולת לרכוש שפה שנייה. בהתאם לגיל הנבדק, נבחנת רמת הידע, אוצר המילים וכישורי הקריאה, כמו גם הבנת הנקרא והכתיבה באנגלית.
תוצאות האבחון הדידקטי
בהתאם לקשיים שעלו באבחון, המאבחן הדידקטי מניח המלצות מתאימות על מנת לקדם את הישגיו הלימודיים של הנבדק. אלו הם התחומים הנפוצים בהם נוהגים לתת המלצות:
• הוראה מתקנת – המאבחן הדידקטי ימליץ על התאמה של טכניקת הלימוד לקשיי הילד במסגרת של הוראה מתקנת. למשל, במידה ונמצא כי התלמיד קורא בקצב איטי ומקוטע, הוא יופנה להוראה מתקנת בקריאה.
• התאמות בתנאי היבחנות – לפי חוזר מנכ״ל של משרד החינוך, האבחון הדידקטי מזכה את התלמיד בקבלת התאמות בתנאי היבחנות. למשל, אם נמצא כי מלאכת הכתיבה דורשת מהנבדק מאמץ רב, ייתכן כי הקלדה במחשב תסייע לו להתמקד בשליפת הידע הנכון לשאלה על פני המאמץ לייצר כתב קריא.
• הפנייה לאבחונים נוספים – מאחר והאבחון הדידקטי ממוקד בלקויות למידה, במידה והמאבחן הדידקטי סבור כי מעורבים גורמים נוספים, ייתכן והוא יפנה את הנבדק להמשך בירור אבחוני. למשל, השלמה של החלק הפסיכולוגי לכדי אבחון פסיכודידקטי, מבחנים ממוחשבים לאיתור הפרעת קשב וריכוז (כמו BRC או MOXO), הערכה פסיכיאטרית או נוירולוגית.
מקורות
אתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי (2017). פרק ב – תחומי ההכשרה. מתוך אוגדן ההכשרה של הפסיכולוג החינוכי. נדלה מ: https://meyda.education.gov.il/files/shefi/psihologia/ogdan_meudkan/perek2.pdf
חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, סעיף 6, התשס"ח – 2008
משרד החינוך (2003). חוזר מנכ"ל תשסד/4(ב): התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה אינטרניים ואקסטרניים. נדלה מ:
https://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm
