מבחן וקסלר הוא מבחן IQ המשמש לצורכי חינוך, טיפול ושיקום ומסייע באיתור לקויות למידה, מחוננות, זיהוי פגיעות מוחיות ועוד. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סוגי מבחנים של וקסלר, התפתחות המבחן וביקורת ומגבלות.
מה זה 'מבחן וקסלר'?
מבחן וקסלר הוא מבחן IQ (אינטיליגנציה) בעזרתו ניתן להעריך את מנת המשכל של האדם, זו מורכבת מיכולות קוגניטיביות שונות אשר באופן יחסי הינן בלתי תלויות זו בזו. כל יכולת נבחנת על ידי 2 תתי-מבחנים או יותר, כאשר הביצוע בכל תת-מבחן מחושב לפי רמת הביצוע באוכלוסייה ולפי קבוצת הגיל של הנבדק.
מבחני וקסלר מועברים במסגרת אבחון פסיכולוגי מלא המשלב כלים אבחוניים נוספים. המבחן נערך למטרות חינוך, שיקום וטיפול בהיותו מסייע באיתור לקויות למידה, מחוננות, זיהוי פגיעה או ירידה קוגניטיבית וכדומה. כיום מדובר במבחן האינטליגנציה המקובל ביותר בקרב פסיכולוגים.
סוגי המבחנים
ישנם 3 סוגי מבחנים של וקסלר המיועדים לקבוצות גיל שונות:
1. ילדי גן ובית ספר יסודי – Wechsler Preschool and Primary Scale of Intelligence) WIPPSI): מיועד לנבדקים החל מגיל שנתיים ו-6 חודשים ועד גיל 7 שנים ו-3 חודשים.
2. ילדים ונוער – Wechsler Intelligence Scale for Children) WISC): מיועד לנבדקים החל מגיל 6 שנים עד 17 שנים ו-11 חודשים.
3. מבוגרים – Wechsler Adult Intelligence Scale) WAIS): מיועד לנבדקים החל מגיל 16 ועד גיל 90 שנים.
ישנה חפיפה בטווחי הגיל בין סוגי המבחנים השונים, כאשר על הבודק לבחור בין שניהם בהתבסס על שיקול דעתו. ככלל, במקרה של ילד אשר יש חשד כי הוא מתפקד קוגניטיבית ברמה מתחת לממוצע, בהינתן קשיי שפה או סיבה אחרת שגורמת לחשוב שיתפקדו נמוך יותר, יש להעביר את המבחן שמתאים לקבוצת הגיל המוקדמת יותר.
התפתחות המבחן
המבחן קרוי על שם מפתחו, דיוויד וקסלר (1896-1981), פסיכולוג יהודי-אמריקאי. לשיטתו, אינטליגנציה היא רב-ממדית, כלומר מורכבת מכמה תחומים של יכולות קוגניטיביות. הוא סבר כי הציון האחיד המתקבל במבחן סטנפורד-בינה נתמך מדי על יכולות מילוליות ואינו משקף את הרב-מימדיות של האינטליגנציה, לכן ראה צורך בפיתוח מבחן וקסלר.
בשנת 1949 פרסם וקסלר את מבחן וקסלר לילדים. מאוחר יותר, בשנת 1955 יצאה גרסה עבור הערכת מנת משכל למבוגרים, במידה רבה עקב צרכיו של צבא ארה״ב במיון והערכה של חיילים. מאז ועד היום, יצאו מספר גרסאות עדכניות יותר של כל אחד מסוגי המבחנים בכל קבוצת גיל ותורגמו לעברית.
ביקורת ומגבלות
מבחן וקסלר זכה לתמיכה מחקרית רחבה בזכות המהימנות והתוקף הגבוהים שלו, כמו כן יכולתו הגבוהה לנבא הישגים אקדמאיים ולאתר פגיעות וליקויים מוחיים. עם זאת, אינטליגנציה היא קונספט רחב אשר מורכב מיכולות רבות ומושפע מגורמים רבים. מכאן, מובן כי תהיה ביקורת על המבחן אשר שואף למדוד אותה, ואלו הן העיקריות מביניהן:
1. המבחן משקף סוג מסוים של אינטליגנציה – יש הטוענים כי מבחן זה בוחן את סוג האינטליגנציה אשר קשור להישגים אקדמאיים, כמו יכולות אנליטיות או ורבליות, אך אינו מודד יכולות אחרות כמו יצירתיות, יכולת לפתרון בעיות וכדומה.
2. מושפע מהבדלים תרבותיים בין קבוצות באוכלוסייה – מחקרים בארה״ב מראים כי נבדקים בתרבות המערבית וממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר, נוטים לבצע טוב יותר את המבחן. ייתכן כי הדבר מושפע מיכולות שמקודמות ונלמדות יותר בחברות מסוימות מאשר אחרות, וכן ידע על תרבותי וחברתי המשפיע על מבחנים מסוימים.
3. גרסאות מיושנות – כל גרסה חדשה שיוצאת עוברת תהליך ארוך של פיתוח, בדיקה ואיסוף נתונים, ורק לאחר מכן עוברת תרגום לעברית. חלק מן המבחנים כוללים ידע והבנה חברתית, כך ידע שהיה בסיסי בעבר הופך לפחות שכיח, במיוחד בהערכת אינטליגנציה של ילדים. בנוסף, רמת האינטליגנציה הממוצעת עולה עם השנים, כך שהנורמות הופכות להיות פחות משקפות את האינטליגנציה הממוצעת באוכלוסייה.
מקורות
אנסטאוי, א .(1990). מבחנים פסיכולוגים. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Suzuki, L. A. (Ed.)., & Ponterotto, J. G. (Ed.). (2008). Handbook of Multicultural Assessment: Clinical, Psychological, and Educational Applications. San-Francisco. CA; John Wiley & Sons, Inc. (Required reading: chapters: 1, 2, 4)
Prifitera, A., Weiss, L. G., Rolfhus, E., & Saklofske, D. H. (2005). The WISC-IV in the clinical assessment context. In WISC-IV clinical use and interpretation (pp. 3-32). Academic Press
