הפסיכולוג והתיאורטיקן אברהם מאסלו, ממובילי זרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, טען כי מניעיו והתנהגותו של האדם מונעים ע"י צרכים המסודרים באופן היררכי בפירמידת צרכים: ככל שמיקומו של הצורך קרוב לבסיס הפירמידה, כך הוא הופך לחיוני יותר ובלי שיתקיים, לא ניתן לפנות להגשמת צרכים הממוקמים ברמה הגבוהה יותר. כך, למשל, טען מאסלו כי אדם גווע ברעב (צורך פיסי) לא יתפנה לעסוק באומנות (הגשמה עצמית) עד שצורך הרעב לא יסופק.
מאסלו חילק את הצרכים למניעי חסך (Doing Needs) ומניעי גדילה. ארבעת הצרכים הנמוכים בפירמידה הם מניעי החסך, אשר בלעדיהם לא יוכל האדם להתקיים מבחינה פיזית ופסיכולוגית. המטרה של האדם היא להגיע באמצעותם לאיזון דרך הפחתה של מתח לא נעים. מניעי החסך כוללים צרכים פיסיולוגיים (חום, ביטחון), צורכי ביטחון (הגנה), צורכי אהבה ושייכות וצורכי הערכה. רק כאשר יסופקו צרכים אלו יוכל האדם להתפנות למניעי הגדילה הקשורים בהקניית משמעות לחיים.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
קלר, י. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 7: הנעה וריגוש). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Maslow, A. (1968). Toward a Psychology of Being. New-York: Van Nostrand.
