הסמוך למודע הוא אחד משלושת מרכיבי הנפש במודל הטופוגרפי של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. מודל זה נועד לתאר את המבנה הנפשי של האדם ולהסביר כיצד תכנים נפשיים משפיעים על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של האדם.
לפי המודל הטופוגרפי של פרויד, הנפש האנושית בנויה משלושה רבדים עיקריים:
• המודע – הרובד שבו נמצאות תחושות, מחשבות ותכנים נפשיים שנגישים לנו באופן ישיר ברגע נתון
• הסמוך למודע – רובד ביניים, המכיל תכנים שאינם נוכחים כעת במודעות אך ניתנים לשליפה בקלות יחסית.
• הלא מודע – הרובד העמוק ביותר, שבו נמצאים תכנים מודחקים שאינם נגישים באופן ישיר, אך משפיעים על הנפש וההתנהגות.
מהו הסמוך למודע?
הסמוך למודע כולל מחשבות, תחושות, זיכרונות ותכנים נפשיים אחרים שאינם במוקד תשומת הלב המודעת, אך ניתן לגשת אליהם בקלות יחסית. לדוגמה, אדם עשוי שלא לחשוב באופן פעיל על תאריך יום הולדתו או שם מורתו מכיתה א', אך יוכל להיזכר בהם באופן יחסית מידי כאשר יתבקש.
למעשה, הסמוך למודע מהווה מעין תחום מעבר בין המודע ללא מודע, והוא ממלא תפקיד חשוב בעיבוד מידע ובהתנהלות יומיומית. תכנים מהסמוך למודע עשויים להפוך מודעים בעת הצורך, ולהיפך – תכנים מודעים עשויים "לרדת" באופן זמני לרובד הסמוך למודע כאשר אינם נמצאים במוקד הקשב.
מהו תפקידו הקליני של הסמוך למודע?
הרובד הסמוך למודע מהווה "מאגר זמני" של מידע שעשוי להפעיל את ההתנהגות ולהשפיע על קבלת החלטות. הוא כולל תכנים שאינם טעונים רגשית בעוצמה רבה ולכן אינם זקוקים להדחקה, אך גם אינם חיוניים ברגע נתון. מעבר התכנים בין הרמות השונות בנפש – ממודע לסמוך למודע או מהסמוך למודע ללא מודע – אינו אקראי, אלא מתווך לעיתים קרובות על ידי מנגנוני הגנה או תהליכים נפשיים אחרים. פרויד הדגיש את חשיבות ההבחנה בין הרמות הללו, כחלק מהבנת התנהגויות ותסמינים נפשיים.
במסגרת טיפול דינמי, לפי פרויד אחד מתפקידי המטפל הוא לסייע למטופל להביא תכנים מהסמוך למודע אל המודעות, לעיתים כחלק מהתהליך של הבנת דפוסים רגשיים או קונפליקטים לא פתורים. בניגוד לתכנים לא-מודעים המודחקים ודורשים עבודה טיפולית מעמיקה כדי לעלותם, תכנים סמוכים למודע עשויים לצוף במהירות יחסית, באמצעות שיחה פתוחה או התבוננות עצמית.
סיכום
הסמוך למודע הוא רובד משמעותי במבנה הנפשי שתיאר פרויד. הוא מאפשר מעבר גמיש של תכנים בין המודע לסמוך למודע, ובכך תורם ליכולת התפקוד היום יומית, להבנה עצמית ולעיבוד חוויות. כמו כן, הסמוך למודע מדגיש את הרעיון המרכזי בפסיכואנליזה שלפיו המודעות אינה כוללת את כל עולמנו הפנימי. לא כל מה שאינו מודע הוא מודחק או טראומטי – חלק גדול מהחיים הנפשיים מצוי "מאחורי הקלעים" באופן זמני ונגיש. בכך, המודל מציע הבנה מורכבת וגמישה יותר של הנפש, המאפשרת גם מעברים בין הרמות השונות בהתאם להקשר, צורך או גירוי חיצוני.
מקורות
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
ביטמן, א. (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
