אחיזה טיפולית היא טכניקת בה דמות מטפלת בוגרת אוחזת בגופו של הילד על מנת לסייע לו בריסון התנהגותו. בעמוד זה תוכלו לקרוא מידע נוסף על אחיזה טיפולית, השימוש בה בקרב ילדים עם אוטיזם וילדים בעלי התקשרות לא מאורגנת, וכן על הביקורת המופנית כלפיה.
מה זה אחיזה טיפולית?
אחיזה טיפולית (holding therapy או therapeutic holding) היא טכניקה שנויה במחלוקת אשר בה דמות מטפלת בוגרת, בדרך כלל מטפל או הורה, אוחזת בגופו של ילד על מנת לעזור לו לרסן את התנהגותו. מטרת האחיזה היא לעצור התנהגות של פגיעה עצמית או באחרים ולהשרות תחושת ביטחון ורוגע, זאת מתוך קרבה גופנית ואינטימיות בין הילד לאוחז והימנעות מהעברת מסר מעניש או כוחני.
טכניקה זו מיועדת לטיפול בילדים עם קשיים עוצמתיים סביב שליטה בהתנהגותם, וכאשר הם מהווים סכנה לעצמם, לאחרים או לרכוש, במסגרת בית, פנימייה או חינוך מיוחד. גם בהינתן מצבים אלו, מטפלים הנוהגים בגישה מדגישים כי יש ליישם אותה רק כהתערבות במצבי קיצון, וכי מיקומה על רצף ההתערבויות הננקטות צריך להיות בין האחרונות.
הטכניקה מבוססת או דומה לטכניקות דומות תחת שמות שונים – ריסון פיזי, ריסון טיפולי, עצירת תנועה בפסק זמן, תרפיית אחיזה, תרפיית הכלה, טקס הפחתת זעם או חיבוק דוב. טכניקות דומות מופיעות פעמים רבות בשיטות שונות להדרכת הורים שאינן מפוקחות. לכן, חשוב להדגיש כי על אף שטכניקה זו נשמעת פשוטה ליישום, על הדמויות המטפלות לעשות בה שימוש אך ורק לאחר תהליך הכשרה, ובפיקוח והדרכת איש מקצוע.
יש להדגיש כי אין קשר ממשי בין טכניקה זו לבין המושג החזקה (holding) של ויניקוט.
אחיזה טיפולית בקרב ילדים עם אוטיזם
אחיזה טיפולית מבוססת על אחת מהטכניקות הטיפוליות אשר פותחו על ידי רוברט זסלו (Robert Zaslow) באמצע שנות ה-60, במסגרת טיפול בילדים עם אוטיזם ותחת הכינוי 'תרפיית הפחתת זעם' (rage-reduction therapy).
זסלו טען כי טכניקת האחיזה הטיפולית עשויה לסייע במצבים של חסך במגע. הוא ביסס את הרציונל לשימוש בטכניקות על בסיס מחקרו של הארי הארלו. בניסוי זה קופים צעירים העדיפו בובה בדמות אם המספקת צרכים של מגע וחום (עטופה במגבת) על פני בובה בדמות אם המספקת צרכים פיזיולוגיים (אוחזת בקבוק חלב).
הטכניקה התפתחה מתוך תיאוריות, שכיום אינן מקובלות בתחום, לשון מעטה, כי אוטיזם נגרם מכשל בהתקשרות בין האם לילד. לאחר שאחד ממטופליו של זסלו נפצע במהלך יישום אחת משיטות האחיזה שלו, רישיונו של זסלו נשלל על ידי מדינת קליפורניה.
אחיזה טיפולית בקרב ילדים בעלי התקשרות לא מאורגנת
על בסיס הטכניקה של זסלו, פוסטר קלין (Foster Cline) פיתח את "תרפיית התקשרות" (attachment therapy) לטיפול בילדים מאומצים או תחת השגחת אומנה אשר פתחו התקשרות לא מאורגנת על רקע טראומה של התעללות או הזנחה חמורים. על אף השימוש במילה "התקשרות", טכניקה זו אינה נובעת ישירות מתיאוריית ההתקשרות של בולבי.
הטכניקה מבוססת על ההנחה כי ילדים אלו חשים זעם ותוקפנות כלפי הדמויות המטפלות שהיו להם בתחילת החיים, אשר פעמים רבות היו מתעללות או מזניחות, וחוסמים כל אפשרות של מגע וקרבה עם דמויות מטפלות מיטיבות במשפחת האומנה או המאמצת.
הטכניקות נועדו לאפשר לילד ביטוי של קתרזיס של זעם ותסכול מתוך ההנחה שהדבר יהווה חוויה משחררת ומטהרת, וכי לאחריו יגיע מצב הכניעה שיאפשר ביסוס הדרגתי של אמון ואינטימיות. על פי הגישה, האחיזה הכפויה עתידה להפוך למעין חיבוק חם, והקרבה הגופנית מאפשרת ביסוס של התקשרות בטוחה.
ביקורת על אחיזה טיפולית
לאורך השנים ידועים מקרים בהם ילדים נפצעו ואף מתו מהשלכותיה של הטכניקה כפי שהייתה מיושמת בעבר, מנגד, יש הטוענים כי ההשלכות אשר טמונות באי אחזקה פיזית במצבי קיצון עלולה גם היא להיות מסכנת חיים.
מעבר לביקורת הנוגעת לסכנה הפיזית, נדמה כי הן ההשלכות הנפשיות והן מידת היעילות של הטכניקה אינן ידועות דיין. אלו הן הביקורות המרכזיות שנשמעות כנגד הטכניקה:
• ביקורת אתית: לאור ההיבטים הכוחניים של טכניקה זו, יש לשקול האם אכן מדובר ב"טיפול" אשר מטיב עם המטופל, או שמא נותן מענה למבוגר או למטפל אשר מתקשה להתמודד עם מצבים קשים.
• סיכונים והשלכות של הטכניקה: ישנם עדויות לכך שהשימוש בריסון פיזי עלול להותיר חוויה שלילית עמוקה על הילד, להותירו בתחושה שהוא חלש וחסר שליטה או הגנות. בנוסף קיימת סכנה של שימוש בלתי מיומן והפעלת כוח רב מדי, במיוחד כשהאחיזות נעשות ללא פיקוח והדרכה.
• הרציונל התאורטי והמחקרי אינו מספק: מטרות השימוש באחיזה יכולות להיות שונות זו מזו – אחיזה כריסון פיזי כצורך בשמירה על הילד מפני פגיעה בעצמו או באחרים, הצבת גבול לשם השבת הסמכות ההורית, או אחיזה לשם יצירת קירבה וצרכים התקשורתיים. מכאן כי מבקרי הגישה טוענים כי הרציונל המעורפל והעדר התמיכה המחקרית, עלולים להביא לשימוש בלתי מבוקר או בלתי הולם בשיטה. כלומר, לפי ראות עיניו של המטפל או ההורה ולא בהתאם לצרכי הילד.
מקורות
אמיתי מגד, אחיזה ככלי טיפולי במסגרות חינוכיות ופנמייתיות, מתוך אתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים: http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/6811D8BF-1722-4B15-B518-3E9FA339029A/682/14.pdf
כל זכות (2024, 22 ביולי). אמצעי משמעת ושימוש באמצעי ריסון כלפי קטין המוחזק במעון. https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F
Bath, H. (1994). The physical restraint of children: Is it therapeutic?. American Journal of Orthopsychiatry, 64(1), 40-49
Raz, M. (2014). Deprived of touch: How maternal and sensory deprivation theory converged in shaping early debates over autism. History of the human sciences, 27(2), 75-96
