מזריץ', אנה פרנק וסוניה מושקט

במסגרת הרצאתו, הביא איציק וינגרטן, איש תיאטרון וראש בית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים, מחשבות אודות תהליך הבימוי של 3 מחזות המספרים על קבוצת יהודים שהסתתרו בתקופת השואה: "אנה פרנק", בעקבות יומנה המופלא של הנערה; "סוניה מושקט" מחזה מאת סביון ליברכט; "מזריץ" שכתב וינגרטן  בשיתוף עם אפרים סידון. בשלושת המחזות, נערות צעירות צופות וחוות את עולם המבוגרים שהסתתרו איתן, ורואות את יופיים אבל בעיקר את כיעורם ומורכבותם של החיים הבוגרים.

בדבריו, התמקד ויינגרטן בתהליך היצירה של ההצגה "מזריץ", אותה ביים עם קבוצת שחקנים צעירים בביה"ס לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים. המחזה נכתב בעקבות עדויותיהם של שניים מהמסתתרים, ושל אינה שהיתה נערה כשהשתחררה ואיתה שוחחו הבמאי והשחקנים רבות. מזריץ היתה עיירה יהודית משגשגת במחוז לובלין שבפולין, עולם התרבות פרח בה והיתה בה מערכת חינוך מפוארת. היא אף נקראה בפי תושבי המקום "אמריקה הקטנה". בשנת 1942 פלשו אליה הגרמנים ושלחו את היהודים מן העיר ברכבת לטרבלינקה ולמיידנק. המחזה "מזריץ" הוא סיפורם של 9 יהודים שהסתתרו בעליית גג בגובה 70 ס"מ, שבה יכלו רק לשכב או לזחול מעל מלון ששימש מטה הגסטאפו בעיר. שם, למעלה משנה, הם ניסו "לחיות" ולא רק "לשרוד". כשהרוסים פלשו למזריץ, הם ירדו כפופים מעליית הגג, התקשו לעמוד על רגליהם וחשבו שהם היהודים האחרונים בעולם.