בהרצאתה ביקשה רות גולן לפתח דיון המתקיים בשני ענפים מרכזיים בעלי שורש משותף; חקר הסיבתיות הנפשית באמצעות הפסיכואנליזה הפרוידיאנית והלקאניאנית, והחיפוש אחר אמת הנוגעת בסיבה ובתכלית באמצעות היבטים רוחניים מאסכולות מגוונות, ביניהן הקבלה היהודית. במסגרת דיון זה, טענה גולן כי פרויד ולקאן הגבילו את החקירה הפסיכואנליטית לשני ממדים מרכזיים של התפתחות נפשית, אשר לא כללו התפתחות רוחנית – ממד היצר (דחפים) וממד היצירה (תהליכי סובלימציה ואידאליזציה). עם זאת, אנליטיקאים כדוגמת אייגן וביון הוסיפו לדבריה את הממד הרוחני, אותו כינתה ממד היוצר.
