פרופ' שחר טען בפתיחת הרצאתו כי האופן בו השקר מדובר מהווה מקור להבנת רב הערכיות של שיח האמת וכן לבירור ערך האמת של השקרים. עוד, הציע כי ניתן לראות את פרדוקס השקרן בתור מחדל בתורת ההיגיון, כמי שיוצר כביכול משבר הכרתי - כאשר למעשה מדובר במשבר במדומה. בהמשך דבריו, עסק בשאלת הבדיחה היהודית כפי שזו נידונה בספר "הבדיחה ויחסה ללא מודע" של פרויד, והאופן בו השקרן הופך לדובר האמת, האמת במובן של הלא-מודע. מכיוון שהאמת מסתתרת תמיד בתחומי השקר, הרי שגם השקרן דובר אמת - ומכאן הפרדוקס. לבסוף, התייחס פרופ' שחר אל מספר דוגמאות רלוונטיות לנושא מכתביו של ש"י עגנון.
