במסגרת הרצאתו, הציג אדר פז מחקר אשר בחן, באמצעות מדידה של עוררות קולית, דינמיקות של עוררות רגשית בטיפול במטופלים הסובלים מדיכאון; כמו גם את השפעתן של דינמיקות אלו על הויסות הרגשי של המטופל ועל תוצאות הטיפול. המחקר ביקש לבחון את מידת היעילות של ויסות רגשי תוך-אישי (של המטופל) אל מול ויסות בין-אישי (בין המטפל למטופל), ואת אופן השפעתן של דינמיקות המגבירות עוררות רגשית אל מול כאלה המפחיתות אותה, על יעילות הטיפול.
