פרופ׳ חיים עומר הציג את גישת ״הסכמות החדשה״ ותיאר את ההבדל בין הסמכות ההורית הישנה המתאפיינת בהיררכיה, שליטה וציות, לבין הסמכות החדשה אשר מבוססת על נוכחות נחושה של ההורה, שליטה עצמית, תמיכה ולגיטימציה. פרופ׳ עומר תיאר כי הסמכות ההורית החדשה מספקת חוויה של עוגן עבור הילד, והסביר את הקשר בין מושג העוגן לבין דפוס ההתקשרות של הילד.
