פרופ׳ משה הלברטל תיאר את מעמדם הייחודי של חיילים במדינה, אשר שונה באופן מהותי מיתר האזרחים. כך, חיילים נדרשים לסכן את עצמם, את גופם ואת נפשם, וכן לסכן אחרים במסגרת פעולותיהם. מתוך כך, ביקש פרופ׳ הלברטל לגזור את חובותיה של המדינה כלפי החייל: ראשית, על המדינה חלה חובה לסכן את חייו של החייל רק במצב שבו אין ברירה אחרת. שנית, על המדינה חלה חובה לאמן את החייל. לבסוף, על המדינה חלה חובה לתת לחייל הכשרה מוסרית. פרופ׳ הלברטל העמיק בהכשרה המוסרית אשר יש לתת לחיילים, ותיאר את הקשר בין הכשרה זו לבין החוסן בפני סימפטומים פוסט-טראומטיים.
