עינת אינשטיין כהן

• 

• שמי עינת אינשטיין כהן, ואני עובדת סוציאלית קלינית (M.A), פסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון של מעל 15 שנה בטיפול נפשי.

  אני מאמינה בטיפול כמרחב להתפתחות, צמיחה וגדילה, שבו ניתן לעבד לעומק את הקשיים והמורכבות בחיינו, בתוך קשר אמפתי, מקבל וחסר שיפוטיות. הטיפול הנפשי מאפשר להתבונן פנימה, לברר מהם הגורמים לכאב ולסבל, לגלות את הצרכים, הרצונות והכוחות, ולחיות חיים מלאים ומספקים יותר. זאת בעזרת נוכחות ושיח משמעותי ובגובה העיניים עם אדם מכיל באווירה מיטיבה.

  מטפלת במתבגרים, במבוגרים ובבני הגיל השלישי, בגישה פסיכודינמית ובשילוב כלים
  מ-CBT בהתאם לצורך.

  הטיפול מתקיים בקליניקה שקטה ונעימה בגבעתיים (על גבול תל אביב).

תחומי טיפול מרכזיים:

1. טיפול פסיכותרפויטי במבוגרים במצבי חיים מאתגרים סביב משפחה, זוגיות, מעברים ושינויים, מגדר, טראומה, אובדן, אבל, דיכאון, חרדה, יחסים חברתיים, קשיים בעבודה ועוד.

2. טיפול נפשי לחולים במחלות אקוטיות או כרוניות, לבעלי נכויות, ולבני משפחותיהם

למחלות אקוטיות כגון סרטן, ולמחלות כרוניות כגון פרקינסון, סוכרת, קרוהן, דמנציה ועוד, השפעה משמעותית על היבטים רבים של החיים: רגשי, זוגי, משפחתי, חברתי, תעסוקתי ועוד.
הטיפול מאפשר לעבד את המשמעויות של המחלה עבור האדם, ולברר באווירה תומכת כיצד ניתן להוביל לקראת חיים מלאים ומשמעותיים יותר לצד החולי,
תוך דגש על העצמת הכוחות ועל החלקים השמורים שיש בכל אדם.

אני מזמינה גם בני משפחה, מטפלים עיקריים, לפנות לטיפול (בן/בת הזוג, הורה, אח/ות, בן/בת של האדם וכו').
עבורם יכול הטיפול להוות מקום בטוח לעיבוד הרגשות כלפי בן המשפחה החולה, לתיאום מחודש של הציפיות,לכוונון מתאים של מערכת היחסים, וכן למציאת איזון נכון ומיטיב
בין הטיפול בחולה לבין צורכי בן המשפחה עצמו.

אני מצרפת קישור למאמר שכתבתי עם קולגה שלי, ופורסם באתר "פסיכולוגיה עברית":

אינשטיין-כהן, ע. ובר יוסף, א. (2021). טיפול קבוצתי מקוון לנשים שאיבדו את בני זוגן ממחלת הקורונה. אתר פסיכולוגיה עברית. 

3. טיפול נפשי לגיל השלישי

בעבודתי בקליניקה וב"עמך" לאורך השנים, נוכחתי לראות כמה משמעותי יכול להיות טיפול רגשי בגיל השלישי.
אני מאמינה שגם בגיל מבוגר ניתן להיתרם מאוד מטיפול, כאשר התהליך מתקיים בתוך קשר של אמון וביטחון,
עם מטפל אשר ער להתמודדויות ולסוגיות המיוחדות לגיל זה. ביניהן: התמודדות עם בעיות בריאות וירידה תפקודית, אובדנים, בדידות, הצטמצמות המעגל החברתי, חיפוש משמעות לחיים,
יחסים בין-דוריים, תלות בזולת,זוגיות ומיניות בגיל המבוגר. כמו כן, התמודדות עם טראומות מהעבר, אשר לעיתים חוזרות, עולות ומציפות בגיל זה.
הטיפול מסייע בהתמודדות עם מצוקות, ובחתירה לחיים מלאים, מספקים ובעלי משמעות.

4. פסיכותרפיה לניצולי שואה ולבני הדור השני והשלישי

בעבודתי ב"עמך - המרכז הישראלי לטיפול בניצולי השואה והדור השני", נפלה בחלקי הזכות לעבוד מקרוב ולעומק עם ניצולי שואה ובני הדורות הבאים.
רבים מניצולי השואה הצליחו לבנות את חייהם, הקימו משפחות לתפארת, עבדו, למדו ולקחו חלק פעיל בהקמת המדינה ובמלחמות ישראל. אולם לצד יכולות ההסתגלות הגבוהות,
טראומות השואה הותירו את חותמן.
בנוכחות מטפל תומך ואמפתי מתבצע עיבוד של אירועי העבר, והתמודדות עם הכאב הנובע מתוך האובדנים, רגשות אשמה, עצב, בושה והחמצה.
הטיפול מעניק גם תמיכה וליווי בהתמודדויות יומיומיות כבדידות, חולי, חרדה ועוד, הפוגעים בתפקוד ובהנאה מהחיים.

רבים מניצולי השואה החיים כיום היו ילדים או תינוקות במלחמה, ונושאים אתם תחושות ומטענים שחלקם
לא מילוליים ולא מעובדים.
הטיפול יוצר את האפשרות לעבד את הזיכרונות ואת החוויות הקטועים והטראומתיים ולתת להם משמעות ופשר.

לבני הדור השני ודורות ההמשך, מתקיימת בטיפול עבודה על המשמעויות של גדילה בבית שבו אחד ההורים או שניהם (או הסב/סבתא) ניצולי שואה.
מי שגדל להורים ניצולי שואה נושא בתוכו חוויה רבת עוצמה, היוצרת דפוסים רגשיים והתנהגותיים המשותפים לרבים מאלו החווים אותה.
נעבוד על הבנת זיכרונות וחוויות מבית ההורים והשפעתם על מעגל החיים של בני הדורות הבאים, בהיבטים כמו העברה בין-דורית של הטראומה, תהליכי נפרדות,
"קשר השתיקה", אשמה ועוד.

לקריאה נוספת:

· סולומון, ז. וצ'ייטין, ג'. (עורכות) (2007). ילדות בצל השואה: ילדים, ניצולים ודור שני. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

· פלד, א. (2018). הבנות של אלה משם: הדור השני: סיפורי חיים. הוצאת בבל.

· ורדי, ד. (1990). נושאי החותם: דיאלוג עם בני הדור השני לשואה. הוצאת כתר.

· חזן, י. (1987). "דור שני לשואה" - מושג בספק. שיחות: כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, כרך 1, חוברת 2, עמודים 104–107.

· אינשטיין-כהן, ע. (2017). תיעוד טיפולי עם ניצולי שואה. שיחות: כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה. כרך ל"א, חוברת 2, עמודים 137–145.

5. טיפול פרטני בבני משפחה שכולים

אני עובדת בקליניקה עם הורים שכולים, אחים שכולים, יתומים ואלמנות של חיילים שנהרגו בשירותם בצבא.

מוכרת כספקית בתחום הפסיכותרפיה במשרד הביטחון, מדור משפחות הנצחה ומורשת.

6. "משפחות חדשות" – מבנים משפחתיים אלטרנטיביים

בעשורים האחרונים חלו תמורות רבות במבנה המשפחה, בעולם המערבי בכלל, ובישראל בפרט. גורמים שונים וביניהם שינויים בדפוסי הזוגיות, הנישואין והפריון,
הביאו לכך שמבנה המשפחה המסורתי הכולל זוג נשוי עם ילדים משותפים, אינו עוד המודל המשפחתי היחידי, והוא פחות שכיח. במקומו, נעשו רלוונטיים ונפוצים יותר ויותר
מבני משפחות אחרים,
כמו זוגות הגרים יחד ללא נישואין, משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות או כל קונסטלציה אחרת השונה מהתא המשפחתי המסורתי.

נשים וגברים הבוחרים לא להביא ילדים (אלהורות)

הדיון על האפשרות לחיים ללא ילדים תופס בשנים האחרונות יותר מקום בעולם, והוא מתקיים גם במדינה כישראל, המזוהה עם אידאולוגיה פרו-נטליסטית (עמדה המעודדת ילודה).
הבאת ילדים לעולם נחשבת בעיני רבים כדרך הנורמטיבית וכדבר הטבעי והנכון, צורך הטבוע ביצור האנושי. ילדים נחשבים לנכס חיוני בחוויה האנושית ולגורם הכרחי
להמשך קיומה של החברה. אולם בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת הבחירה של זוגות ופרטים בחיים ללא ילדים. מבחירה, לא בשל אילוץ.
לא פעם בחירה כזו מעוררת תגובות ביקורתיות, בעיקר כלפי נשים, אך גם כלפי גברים, ומציבה את האדם בעמדה מתנצלת או מתגוננת.

ההתלבטות או הבחירה במבנה משפחתי אלטרנטיבי או באלהורות מלווים פעמים רבות בקושי רגשי בעולמו הפנימי של האדם וכן ביחסים עם אנשים סביבו.

הטיפול אינו מעודד בחירה כזו או אחרת, אלא מאפשר מרחב פתוח ומקבל, אשר בו יכול האדם לבדוק יחד לעומק את המורכבות והמשמעויות של בחירה כזו עבורו.

לקריאה נוספת:

· אטלס, י. ומשאלי, י. (2000). כל אחד והמשפחה שלו. הוצאת קוראים.

· דונת, א. (2011). ממני והלאה: הבחירה בחיים ללא ילדים בישראל. הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד.

· דורון בר, נ . (2021)."ילדים? מעולם לא רציתי ולעולם לא ארצה": על הבחירה באלהורות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך 

7. תיעוד טיפולי של סיפורי חיים – כתיבת תולדות חיים

אני מציעה תיעוד טיפולי בגישה ייחודית, המשלבת העלאת הסיפור על הכתב יחד עם תהליך תרפויטי של עיבוד רגשי, תוך הכוונה מקצועית.
תהליך התיעוד הטיפולי מתקיים בדרך של כתיבת הזיכרונות מפי האדם, ובסיום התהליך יקבל חוברת עם הטקסט המודפס, ערוך וכרוך, שאותו הוא יכול להעביר לאנשים נוספים
ולדורות הבאים. מתאים לאנשים בכל גיל ומכל רקע, אשר חשים צורך להעלות את סיפורם האישי על הכתב.

לקבלת מידע נוסף על התהליך, אני מצרפת קישור למאמר שכתבתי על גישה זו ופורסם בכתב העת "שיחות":

אינשטיין-כהן, ע. (2017). תיעוד טיפולי עם ניצולי שואה. שיחות: כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה. כרך ל"א, חוברת 2, עמודים 137–145

2014-2010: לימודים בתכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, אוניברסיטת בר-אילן.

2002-1999: M.A  בעבודה סוציאלית במגמה הקלינית, אוניברסיטת חיפה. סיום תואר בהצטיינות.

1998-1995: B.A  במסלול דו חוגי: פסיכולוגיה ואמנות, אוניברסיטת חיפה.

2006–2008: לימודי תעודה בעריכת טקסט, מסלול דו-שנתי, מכללת בית ברל.

עבודה בקליניקה פרטית משנת 2007. פסיכותרפיה פרטנית עם נוער, מבוגרים ובני הגיל השלישי, במגוון תחומים.

עבודה ב"עמך" - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני, מאז שנת 2004. טיפול במסגרת "עמך" בניצולי שואה, בני הדור השני והשלישי, ואוכלוסיות נוספות כמו: מטופלים של קופת חולים, משפחות שכולות, ועוד.

עבודה כפסיכותרפיסטית בקופת חולים, במרפאה הרב-מקצועית לטיפול בהשמנה.

עבודה בקופת חולים כעובדת סוציאלית רפואית  – ליווי ותמיכה לחולים במחלות כרוניות או אקוטיות ולבני משפחותיהם.

עבודה כפסיכותרפיסטית בטיפול פרטני – ספקית של משרד הביטחון באגף משפחות והנצחה, בטיפול במשפחות שכולות. 

רכזת בתכנית "עמיתים" - תכנית שמפעילים משרד הבריאות והחברה למתנ"סים לשיקום נפגעי נפש ולשילובם בפעילויות חברה ופנאי בקהילה.
 

רכזת מועדון שיקום תעסוקתי לנפגעי נפש של עמותת "אנוש".

אינשטיין-כהן, ע. (2017). תיעוד טיפולי עם ניצולי שואה. שיחות: כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה. כרך ל"א, חוברת 2, עמודים 137–145

אינשטיין-כהן, ע. ובר יוסף, א. (2021). טיפול קבוצתי מקוון לנשים שאיבדו את בני זוגן ממחלת הקורונה. אתר פסיכולוגיה עברית.  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=416
.