פסיכולוגיה רפואית

בעשורים האחרונים, הלכה והתבססה ההכרה בקיומו של קשר הדוק בין תהליכים גופניים לתהליכים נפשיים. על רקע זה התפתח התחום של פסיכולוגיה רפואית אשר עוסק בהשפעה ההדדית של גורמים פסיכולוגיים וגורמי בריאות וחולי. 

פסיכולוג רפואי

פסיכולוג רפואי הוא איש מקצוע אשר סיים תואר שני לפחות בפסיכולוגיה והתמחה בענפי האבחון והטיפול השונים של תחום הפסיכולוגיה הרפואית. הכשרתו של פסיכולוג רפואי מקנה לו ידי הן בהיבטי הפסיכולוגיה ה"קלאסית" (התפתחות פסיכולוגית, אישיות, פסיכופתולוגיה) והן בתחומים הקשורים להיבטים פיסיולוגיים והשפעתם הפסיכולוגית (פיסיולוגיה, אנטומיה, פסיכו-נוירולוגיה). כתוצאה מכך, פסיכולוג רפואי מחזיק בידע מעמיק לגבי השפעתם ההדדית של תהליכי גופניים ונפשיים, ומסוגל להציע התערבויות טיפוליות שונות אשר יכולות לסייע בהתמודדות עם מחלות אקוטיות וכרוניות, רכישת אורח חיים בריא, התמודדות עם פרוצדורות והתערבויות רפואיות, התמודדות עם כאבים כרוניים וכן הלאה. התערבויות אלו נמצאו כיעילות בהתמודדות עם מגוון מצבים רפואיים, כאשר שיפור יכולת ההתמודדות הפסיכולוגית נמצאה כמשפיעה על תהליכי השיקום וההחלמה.

פסיכולוג רפואי – מתי פונים?

עבודתו של פסיכולוג רפואי מתבצעת בדרך כלל בבתי חולים, אך פסיכולוג רפואי עשוי להציע גם שירותי ייעוץ וטיפול במסגרת פרטית, לאנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים אשר אינם מצריכים אשפוז. במסגרת עבודתו, פסיכולוג רפואי עשוי להציע מגוון התערבויות טיפוליות המתאימות למגוון מצבים.

הכנה לפרוצדורות רפואיות: פרוצדורות רפואיות רבות מלוות בכאב, אי ודאות ופוטנציאל להשפעה זמנית או מתמשכת על תפקודו של האדם. לאור זאת, אנשים רבים המועדים לעבור פרוצדורות רפואיות חווים חששות או חרדה משמעותית בין אם מדובר בפרוצדורה רפואית רצויה ואף חיובית (לידה, קיצור קיבה, ניתוח קיסרי, תרומת איבר) ובין אם מדובר בפרוצדורה רפואית שהאדם נאלץ לעבור עקב בעיה רפואית (קטיעת איבר, ניתוח לב). בהקשר זה, פסיכולוג רפואי יכול לסייע באופן משמעותי במימד האבחוני והטיפולי. במימד האבחוני, פסיכולוג/ית רפואי/ת יבחן את מידת מוכנותו של האדם להתמודדות עם פרוצדורות רפואיות רצוניות (למשל, האם משאביו הפסיכולוגיים של האדם תואמים את רצונו לתרום כליה או לעבור ניתוח קיצור קיבה) ו/או יעריך את הקשיים איתם הוא מתמודד לקראת הפרוצדורה. במימד הטיפולי, פסיכולוג רפואי יוכל לסייע למטופל לרכוש כלים ומיומניות אשר יסייעו לו בהתמודדות עם החרדה המתעוררת לקראת הפרוצדורה הרפואית ועם הפרוצדורה עצמה. לדוגמה, פסיכולוג רפואי יכול לסייע למטופל לרכוש טכניקות של הרגעה עצמית, שליטה בכאבים, הרפיה, הרגעת חרדה, שליטה בהטיות קוגניטיביות בלתי מסתגלות ("אני לא אשרוד את הכאבים", "אף אחד לא ירצה אותי עם כזאת בעיה/נכות").

התמודדות עם מחלות מסכנות חיים: באופן טבעי, התמודדות עם מחלה מסכנת חיים מהווה התמודדות רגשית מטלטלת ומאתגרת המשפיעה על מצבו הרגשי של האדם, על מערכות היחסים שלו ולעתים גם על תפקודו בהיבטי חיים שונים. בהתאם, פסיכולוג רפואי מציע שירותי תמיכה, ליווי ופסיכותרפיה המכוונים לעיבוד החוויה ולהקניית מיומנויות התמודדות לאנשים המתמודדים עם מחלות אלו.  כמו כן, פסיכולוג רפואי יכול לנהל קבוצה טיפולית אשר תהווה רשת תמיכה ולמידה הדדית של סגנונות התמודדות.

התמודדות עם מחלות כרוניות: ניהול מחלות כרוניות הוא משימה מאתגרת עבור אנשים רבים מאחר ומשמעה שמירה על מוטיבציה, אורח חיים בריא והתמודדות עם מגבלות המחלה לאורך זמן ממושך. בהתאם, פסיכולוג רפואי יכול לסייע למתמודדים עם מחלות כרוניות לזהות את הגורמים הפסיכולוגיים המקשים עלים לנהל את אורח החיים הבריאותי הנדרש מהם, לעבד ולהשלים עם מגבלות המחלה ולשפר מיומנויות כדחיית סיפוקים, שליטה בכעסים, התמודדות עם אי נעימות פיסית וכד' החיוניות להתמודדות עם מצבים רפואיים מסוימים.

התמודדות עם בעיות פסיכוסומטיות: בעיות פסיכוסומטיות מתייחסות למצבים בהם האדם סובל מכאבים וקשיים פיסיים אשר לא נמצא להם בסיס ביולוגי-פיסיולוגי. כאשר מוערך כי בעיות אלו נובעות מגורמים פסיכולוגיים, פסיכולוג רפואי יכול להציע שירותי פסיכותרפיה המסייעים בזיהוי גורמי העומק המביאים להתפתחות הבעיות הפסיכוסומטיות.

הדרכה וליווי של בני משפחה: מצבים רפואיים אקוטיים ו/או כרוניים מהווים בדרך כלל אתגר משמעותי לא רק לאדם החולה עצמו אלא גם לבני משפחתו. בהתאם, פסיכולוג רפואי עשוי להציע הדרכת הורים, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, או הדרכה וליווי משפחתיים סביב התמודדות עם פרוצדורות רפואיות, מחלות אקוטיות או כרוניות וקשיים בריאותיים נוספים.