אבחון לקויי למידה

לקויי למידה הם שם כולל לקבוצת הפרעות נוירולוגיות מולדות אשר מביאות לפגיעה ביכולת לרכישת כישורים אקדמיים מסוימים (קריאה, כתיבה, חישוב) ו/או לקושי סביב מיומנויות למידה ספציפיות (הבנת הנקרא, הבנת הנשמע). באופן טבעי, לקויי למידה פוגעים ביכולתו של התלמיד למצות את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלו ולהגיע להישגים לימודיים מספקים. לצד זאת, ידוע כיום כי הקושי הנלווה להתמודדות עם לקויי למידה עשוי להביא לפגיעה בהיבטי חיים נוספים. בגילאי הילדות, ילדים עם לקויי למידה עשויים לפתח דימוי עצמי נמוך, לחוות תסכול משמעותי, לסבול מחרדות הקשורות לתפקוד הלימודי, להתמודד עם סטיגמות שגויות (עצלן, טיפש), לפתח אסטרטגיות התמודדות בלתי יעילות (הסוואת הקושי הלימודי דרך הפרעות בכיתה) וכן הלאה. לאור ההשלכות השליליות שעשויות להיות להתמודדות עם לקויי למידה, אבחון לקויי למידה בזמן המתאים הוא חיוני ביותר.

אבחון לקויי למידה הוא אבחון אשר מכוון לזהות האם קשייו הלימודיים של הילד אכן נובעים מקיומם של לקויי למידה. במרבית המקרים, אבחון לקויי למידה נערך באמצעות אבחון פסיכודידקטי. במסגרת אבחון למידה הילד נדרש למלא מטלות שונות אשר בוחנות את שליטתו במיומנויות הלימודיות התואמות את גילו תוך התמקדות ביכולות קריאה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבה (שטף הכתיבה, יכולת מוטורית, יכולת ההבעה בכתב), הבעה בעל פה, יכולות תפיסה, יכולות קשב וריכוז, תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית, יכולות הסקה, חשיבה מילולית, אוצר מילים, יכולת חשבונית ביחס לגיל ועוד. על סמך תפקודו של הילד במסגרת אבחון לקויי למידה ניתן לזהות האם הוא סובל מאחד מלקויי הלמידה המרכזיים (דיסלקציה המתבטאת בקושי ברכישת מיומנויות קריאה, דיסגרפיה המתבטאת בקושי ברכישת מיומנויות כתיבה או דיסקלקוליה המתבטאת בקושי ברכישת כישורי חשבון), או מלקויים בתחומים אחרים. על סמך האבחנה הניתנת במסגרת אבחון לקויי למידה, המאבחן יכול להציע תכנית התערבות אר תסייע לילד לפתח את כישורי הלמידה שלו. תכנית זו עשויה לכלול המלצה להוראה מתקנת, המלצה למתן הקלות לימודיות או בעת בחינות, הפנייה לריפוי בעיסוק (למשל כאשר הילד מתמודד עם קשיים מוטוריים הפוגעים ביכולות הכתיבה שלו או עם קשיי התארגנות משמעותיים) ועוג. כמו כן, במסגרת ההמלצות הניתנות לאחר אבחון לקויי למידה הנבחן עשוי להיות מופנה לאבחונים נוספים אשר האבחון העלה את הצורך בהם. כך, למשל, לאחר אבחון לקויי למידה הנבחן עשוי להיות מופנה גם לאבחון הפרעות קשב וריכוז או לאבחון פסיכולוגי. 

אבחון לקויי למידה – למי פונים?

אנשי מקצוע רבים מציעים כיום שירותי אבחון לקויי למידה, אך איש המקצוע המתאים ביותר לביצוע אבחון לקויי למידה הוא מאבחן דידקטי. מאבחנים דידקטיים הם בעלי הכרות מעמיקה עם המיומנויות האקדמיות והתפקודים הנדרשים בכל גיל ומומחיותם מאפשרת להם למקד את קשייו של הנבחן ולהציע את תכנית ההתערבות המתאימה לו ביותר.

אבחון לקויי למידה או אבחון הפרעות קשב וריכוז?

למרות שהפרעות קשב וריכוז ולקויי למידה עשויים להתקיים בחפיפה, חשוב לזכור כי מדובר בבעיות שונות אשר תהליך האבחון שלהן שונה. במסגרת אבחון לקויי למידה מאבחן מנוסה עשוי לגלות סימנים המסמנים על אפשרות קיומה של הפרעת קשב וריכוז ולהפנות את הנבחן להמשך ההליך האבחוני. עם זאת, אבחון לקויי למידה אינו מאפשר לאבחן באופן פורמלי הפרעות קשב וריכוז.

אבחון לקויי למידה או אבחון פסיכולוגי?

קשיים בתפקוד הלימודי-בית ספרי עשויים לנבוע לאו דווקא בקיומם של לקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז, אלא מקשיים רגשיים אשר פוגעים בפניות של הילד ללמידה. אבחון לקויי למידה אינו מכוון לזיהוי קשיים רגשיים המשפיעים על הלמידה, אך מאבחן דידקטי מנוסה יזהה בדרך כלל מצבים בהם גורמים רגשיים עשויים להשפיע על הלמידה ויפנה את הנבחן להמשך התהליך אבחוני באמצעות אבחון פסיכודיאגנוסטי.