נוירופסיכולוגיה היא תחום העוסק בקשר בין תפקודים מוחיים שונים לבין תהליכים פסיכולוגיים שונים הנוגעים להיבטים כרגש, התנהגות וקוגניציה. ככלל, נוירופסיכולוגיה כוללת ענפים מחקריים, קליניים ויישומיים, כאשר בתחום הטיפולי היא מתמקדת במתן שירותי אבחון, ישקום וטיפול למטופלים אשר מתמודדים עם פגיעות מוחיות שונות אשר מובילות לפגיעה בתפקודם הפסיכולוגי. מאחר והתחום של נוירופסיכולוגיה מבוסס על הממשק בין פסיכולוגיה לבין נוירולוגיה, אנשי המקצוע העוסקים בתחום של נוירופסיכולוגיה מחזיקים בידע מגוון הכולל היבטים כאבחון ושיקום נוירופסיכולוגי, נוירו-אנטומיה, נוירו-כימיה, פסיכופתולוגיה ונוירו-פתולוגיה, נוירו-אנטומיה, פסיכותרפיה, התפתחות נוירופסיכולוגית נורמלית ואבנורמלית, שיקום תעסוקתי וכן הלאה.
.jpg)
.jpg)
נכון לשנת 2015 לא קיימת בישראל חקיקה המגדירה אלו אנשי מקצוע ואיזה סוג הכשרה מגדירים אדם ככשיר לעסוק בתחום של נוירופסיכולוגיה. בהתאם, אנשי מקצוע שונים רשאים לעסוק בנוירופסיכולוגיה, כאשר בדרך כלל המתמחים בתחום זה הם פסיכולוגים שיקומיים או קליניים, אשר עברו הכשרה ספציפית בתחום של נוירופסיכולוגיה.
הפנייה אל אנשי מקצוע העוסקים בתחום של נוירופסיכולוגיה נעשית בדרך כלל בעקבות פגיעות מוחיות הנגרמות עקב זקנה ומחלות דמנטיות, תאונות, חבלות ראש או פגיעות מוחיות בעקבות מחלה או פרוצדורה רפואית. פגיעות אלו עשויות להביא לשינויים רגשיים-התנהגותיים משמעותיים ביותר, אשר דורשים הן מהאדם עצמו והן מבני משפחתו להסתגל למגבלותיו. בין שינויים אלו עשויים להיכלל קשיי שליטה עצמית, חוסר עכבות של התנהגות מינית או תוקפנית, בלבול, התפרצויות זעם, שינויי מצב רוח, בעיות זיכרון, הפרעות קשב וריכוז והפרעות חשיבה. כמו כן, חלק מהפונים אל אנשי מקצוע העוסקים בתחום של נוירופסיכולוגיה מתלוננים גם על תסמינים פיסיים המלווים במצוקה ופגיעה תפקודית, שביניהם כאבי ראש, פרכוסים, חולשה וכן הלאה.
פסיכולוג קליני או פסיכולוג שיקומי העוסק בתחום של נוירופסיכולוגיה אינו בעל ידע והכשרה מתאימים לטיפול בבעיות הנוירולוגיות והפיסיולוגית עצמן: לשם כך נדרש מעקב אצל נוירולוגים ורופאים המתמחים בתחום הספציפי ממנו המטופל סובל. עם זאת, פסיכולוג העוסק בתחום של נוירופסיכולוגיה הוא בעל ידע מתאים הן לניהול תכנית הטיפול הכוללת של החולה והן למתן טיפול נפשי המסייע בהתמודדות עם השלכותיה של פגיעת הראש.
בהיבט הניהול הכללי, פסיכולוג המציע שירותים טיפוליים בתחום של נוירופסיכולוגיה יפתח את הטיפול באבחון מקיף אשר יכלול איסוף מידע על מצבו של המטופל באמצעות ריאיון ישיר, דו"חות רפואיים ודיווחי המשפחה הקרובה. לאחר מכן, תיערך אינטגרציה של הנתונים אשר תאפשר למטפל לקבל תמונת מצב מקיפה על מצבו, תפקודו וקשייו של המטופל ולהציע תכנית טיפולית-שיקומית מתאימה. תכנית זו עשויה לכלול הפניה אל אנשי מקצוע נוספים (למשל, קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק אשר יסייעו בהתמודדות עם לקויות שפה ולקויות מוטוריות הנובעות מפגיעת הראש), הפניה אל גופים המסייעים בתהליכי שיקום תעסוקתי ו/או חברתי וכמובן- המשך תהליך שיקומי-טיפולי אצל המטפל המציע שירותי נוירופסיכולוגיה.
במסגרת התהליך השיקומי-טיפולי המטפל יעקוב אחר התקדמותו של המטופל בהיבטים השיקומיים השונים אך ישתמש במיומנויותיו כבעל ידע בתחום של נוירופסיכולוגיה כדי לסייע למטופל להתמודד עם ההיבטים הרגשיים-התנהגותיים הנלווים לפגיעה. בהתאם לצרכיו הספציפיים, הפסיכולוג המציע שירותי נוירופסיכולוגיה יסייע למטופל לפתח אסטרטגיות חלופיות או מפצות למיומנויות שנפגעו וכך יאפשר לו לחזק יכולות כשליטה עצמית ועיכוב התנהגויות, שליטה בכעסים ובאימפולסיביות, ארגון סדר יום שיסייע בהתמודדות עם בעיות זיכרון ובלבול וכן הלאה. מעבר לכך, רבים מהאנשים המתמודדים עם השלכותיהן של פגיעות ראש מתמודדים גם עם פגיעה בדימוי העצמי, קושי בהסתגלות למגבלותיהם וחשש סביב ההשתלבות החברתית-תעסוקתית. פסיכולוגים המתמחים בתחום של נוירופסיכולוגיה ערים גם להיבטים אלו, ויכולים להציע סיוע בהתמודדות עמם.
יש לציין כי במקרים מסוימים טיפול אצל פסיכולוג המציע שירותי נוירופסיכולוגיה יכלול גם הדרכה של משפחת המטופל. ההדרכה תכלול הן ליווי רגשי ותמיכה בהתמודדות עם השינויים שחלו בבן המשפחה והן הכוונה סביב סוגיות ספציפיות הנלוות להתמודדות עם קשייו.
