אובדנות עודנה תופעה שכיחה, הרבה מכפי שנדמה, כאשר במדינת ישראל מתאבדים מדי שנה כ-500 בני אדם. אובדנות קשורה קשר הדוק לדיכאון ולחוויה של כאב נפשי כה גדול, עד שהאדם חש כי החיים הפכו בלתי נסבלים. לחוויה הדיכאונית מספר מרכיבים שונים, רגשיים, קוגניטיביים ובין-אישיים, אך נראה כי הגורם המרכזי אשר מוביל להגברה של הסיכון האובדני הוא – חוויית הבדידות. כאשר האדם מרגיש שאין איש אשר מבין אותו או יודע עד כמה כואב לו.
לכן, אירחנו באולפן בטיפולנט את פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, שהסביר לנו כי בניגוד למה שרבים חושבים, לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להושיט יד לאדם שנמצא בסיכון אובדני, ואולי אף להציל חיים. אז מה הם סימני האזהרה לכך שאדם קרוב אלינו נמצא בסיכון אובדני? האם פגיעה עצמית בהכרח מעידה על אובדנות? מה הם המענים הטיפוליים המתאימים? ומה היא הדרך הכי טובה בה נוכל לתמוך באדם המתמודד עם אובדנות?
פרופ' יוסי לוי בלז – פסיכולוג קליני, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין. חוקר, מטפל, מדריך ומרצה בתחומים של מניעת אובדנות וצמיחה ממשבר בעשרים השנה האחרונות. כתב למעלה ממאה מאמרים מדעיים בתחומים אלו. לאחרונה יצא ספרו החדש "מתחת לשמיים השחורים – כאב נפשי, אובדנות ותקווה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
דנה להט – בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית מאוניברסיטת תל-אביב. מחקרה בעבודת התזה התמקד בתהליכי תגמול בקרב אוכלוסייה גבוהה במדדי דיכאון.
