פסיכולוגיה של הספורט היא תחום אינטר-דיסיפלינרי אשר עוסק בהיבטים שונים של הקשר בין גורמים פסיכולוגיים לבין תפקוד וביצועיים ספורטיביים. כך, למשל, פסיכולוגיה של הספורט עוסקת בגורמים פסיכולוגיים, חברתיים ואישיותיים המשפיעים על התפקוד הספורטיבי, באופן בו פעילות ספורטיבית משפיעה על מדדים פסיכולוגיים שונים ובאסטרטגיות התערבויות ספורטיביות התורמות לרווחה הנפשית. אנשי מקצוע העוסקים בתחום של פסיכולוגיה של הספורט עשויים לעסוק בענפים שונים של התחום, שביניהם גם מחקר ופיתוח אסטרטגיות אימוניות, אך בכתבה זו נתמקד בהיבטים הטיפוליים הנכללים בתחום של פסיכולוגיה של הספורט.
.png)
.jpg)
באופן טבעי, אנשים העוסקים בספורט באופן מקצועי מתאמנים ופועלים על פי תכניות עבודה המכוונות לשיפור תפקודם והישגיהם. ידע בתחום של פסיכולוגיה של הספורט מאפשר לאיש המקצוע לתרום לספורטאים באמצעות הקניית מיומנויות אשר יסייעו להם בשיפור הישגיהם. בין היתר, ייתכן שימוש בעיצוב התנהגות קוגניטיבי, מדיטציה, טכניקות הרפיה והרגעה עצמית וכן הלאה.
ספורטאים העוסקים בתחומים ספורטיביים קבוצתיים נדרשים למיומנויות בין אישיות גבוהות אשר יאפשרו להם להתמודד עם קונפליקטים קבוצתיים, לנהל יחסים תקינים עם חברי קבוצה, לשתף פעולה ולאפשר לכל חברי הקבוצה לקחת בה חלק באופן שימצה את פוטנציאל התפקוד הקבוצתי. באופן טבעי, "החיים הקבוצתיים" של קבוצות ספורטיביות נוטים להיות דינמיים ואינטנסיביים ובהתאם, לעתים נדרשת התערבות מקצועית אשר תסייע בחיזוק הגיבוש הקבוצתי, התמודדות עם משברי אמון, תיווך וחיזוק הקשר בין הקבוצה למאמן והתמודדות עם קונפליקטים המתעוררים בקבוצה. הכשרתו של איש מקצוע העוסק בתחום של פסיכולוגיה של הספורט מאפשרת לו להציע התערבות ייעוצית אשר תאפשר שיקום של היחסים הבין אישיים אשר יאפשר חזרה של הקבוצה לתפקוד ספורטיבי תקין.
כיום ידוע כי רמת הביצוע של ספורטאים אינה מושפעת מיכולות גופניות-ספורטיביות בלבד, אלא גם מהיבטים פסיכולוגיים-אישיותיים. בין היבטים אלו נכללים מוטיבציה, יכולת התמדה, עמידות לנוכח לחץ, מיומנויות בין אישיות (כאשר מדובר בתחום ספורטיבי קבוצתי), תחרותיות, רמת החרדה וכן הלאה. בהתאם, אנשי מקצוע העוסקים בתחום של פסיכולוגיה של הספורט עשויים להציע טיפול פסיכולוגי לספורטאים סביב קשיים רגשיים-התנהגותיים הפוגעים בתפקודם כספורטאים (למשל, קושי להתמודד עם כישלונות או קושי בקבלת סמכות), סביב משברים אישיים המקשים עליהם למצות את הפוטנציאל שלהם והן הלאה. חשוב להדגיש כי בענף זה של הפסיכולוגיה של הספורט רשאי לעסוק רק איש מקצוע בעל הכשרה בתחום של פסיכותרפיה (פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט וכן הלאה).
ענף נוסף הכלול בתחום של פסיכולוגיה של הספורט הוא הטיפול באמצעות ספורט אשר מוצע לאנשים אשר אינם עוסקים בספורט באופן מקצועי. טיפול באמצעות ספורט מהווה אמצעי טיפולי נוסף או משלים לילדים או בוגרים המתמודדים עם מגוון קשיים רגשיים ונפשיים שביניהם דימוי עצמי נמוך, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעות על ספקטרום האוטיזם ועוד. במסגרת טיפול מוגדרים יעדים ספציפיים בתחום הספורטיבי (השתתפות במרתון ריצה, ירידה במשקל, השתלבות בפעילות הספורטיבית בבית הספר) ונבנית תכנית מוגדרת להשגתם. במסגרת מפגשי הטיפול בספורט המטפל מלווה את הפעילות הספורטיבית והופך אותה לקרקע לחיזוק הביטחון העצמי ותחושת היכולת, שיפור הדימוי העצמי והחוויה הגופנית ושיפור המיומנויות החברתיות, במידה ומדובר בטיפול קבוצתי. כך, טיפול באמצעות ספורט מספק תעסוקה חיובית לאנשים שקשייהם הרגשיים מרוקנים את שגרת חייהם, מסייע בפיתוח תחום עניין נוסף, מחזק את הדימוי העצמי-גופני ומספק תחושה של הישג ויכולת. כמובן, תרומה נוספת של הטיפול באמצעות ספורט קשורה בתרומתה החיובית של פעילות ספורטיבית למדדים גופניים-בריאותיים. לצד זאת, חשוב להדגיש כי טיפול באמצעות ספורט לעולם לא יהווה אמצעי טיפולי יחיד ומספק, אלא אמצעי טיפולי הנלווה לטיפול הסטנדרטי (למשל, לטיפול פסיכולוגי או טיפול פסיכיאטרי).
