דור שני לכאב: ילדים לניצולי שואה

צוות בטיפולנט

ציון יום השואה והמאמץ לאסוף ולשמר עדויות נתפסים היום בעינינו כמובנים מאליהם. עם זאת, הציפייה מניצולי השואה אשר הגיעו לארץ עם תום מלחמת העולם השניה הייתה להתנתקות מהעבר ה'גלותי' לטובת התמסרות ל'חלום הציוני'. ציפייה זו הביאה במרבית המקרים להסתרת והשתקת זכרונות העבר הטראומטיים.

בעשורים האחרונים התרחבה המודעות להשפעות טראומת השואה על הניצולים ובהתאם התפתחה ההבנה כי צריך וניתן לסייע באמצעות התערבויות טיפוליות. עם הזמן הלכה והתרחבה ההבנה כי השפעות השואה מקיפות עוד יותר ונוגעות גם לדור השני - ילדיהם של ניצולי השואה.

קשר השתיקה - החיים לצד הטראומה

כיום מוסכם על אנשי מקצוע ועל מטפלים פסיכולוגים כי הסביבה הראשונית בה אנו גדלים - התא המשפחתי - היא בעלת השפעה מכרעת על התפתחותנו ואישיותנו: הקשר הבין אישי הראשון שאנו חווים הוא עם הורינו ובמהלך שנות חיינו הראשונות אנו מפנימים דפוסי התנהגות, חשיבה ותקשורת.

ילדים לניצולי שואה גדלו בבתים בהם ידעו ההורים סבל נורא ואיבדו את משפחתם, מולדתם ואמונם בעולם ובאנשים אחרים, אך לא זכו להכרה בסבלם עקב מה שמכונה 'קשר השתיקה': הסכמה שבשתיקה על הסתרת טראומות השואה מהדור השני, מתוך ניסיון להסתגל לחיים החדשים ולמנוע את המידע הקשה מדור הצברים, אשר למד גם הוא שלא לשאול. למרות 'קשר השתיקה', כמובן, לא ניתן היה להעלים את השפעותיה הנפשיות של הטראומה וילדי דור שני רבים גדלו עם הורים אשר סבלו מחרדות, סימפטומים פוסט טראומטיים ודיכאון. קשיים רגשיים אלו הביאו לא פעם לפגיעה בזמינות ההורה לצרכי הילד.

• צלקת ללא פצע: העברה
  בין-דורית של טראומת השואה

  
• כיצד הטראומה משפיעה על שורדיה בזקנה?

  
• כיצד מדברים עם ילדים על
  השואה?

  

מלבד לקשיים הנובעים מהחיים לצד הורה הסובל מקושי נפשי או רגשי משמעותי, החל משנות ה-80' החלו ילדי הדור השני לזהות מאפיינים דומים ביחסי ההורים-ילדים שחוו. כך, לדוגמא, נמצא כי הורים ניצולי שואה התקשו לאפשר לילדיהם את תהליך ההפרדות ורכישת העצמאות המתרחש אצל כל ילד באופן טבעי: החרדה והאובדנים שחוו ההורים הביאו פעמים רבות להטלת אחריות רבה על כתפי הילד, אשר הפך למקור הנחמה והפיצוי לסבלו של ההורה. תפקידו הקריטי של הילד בהגנה על מצבו הנפשי של ההורה הקשה עליו לפתח את עצמאותו, לעמוד על סיפוק צרכיו באופן סביר או לאכזב את ההורה ולמרוד בו כפי שקורה בתהליך ההתבגרות הטבעי.

ניצולים רבים אף גידלו את ילדיהם בהתאם לנסיבות החיים בהן גדלו הם עצמם והעבירו להם מסרים לפיהם 'אדם לאדם זאב' והעולם הוא עוין ומסוכן.

ירושה של טראומה חוזרת - השפעות ארוכות טווח על ילדי הדור השני

בעוד שבעבר צופו ניצולי השואה להתגבר על האירועים הטראומטיים ולהסתגל באופן מלא להוויה הישראלית, ידוע היום כי השפעות השואה ניכרו בניצולים עשרות שנים אחריה. בדומה, מצביעים היום מחקרים על כך שילדי הדור השני נותרים פגיעים במספר היבטים גם בבגרותם, ביחס לכלל האוכלוסיה.

בקרב בני הדור השני, נמצא אחוז גבוה יחסית של אנשים הסובלים מקשיים נפשיים ורגשיים כחרדה, דיכאון ופוסט טראומה. הגורמים לפגיעות המוגברת לטראומה אינם ידועים בוודאות אך מחקרים מצביעים הן על גורמים ביולוגיים והן על גורמים פסיכולוגיים. גורמים ביולוגיים מתייחסים לרכיב הגנטי ואף לפגיעות מוגברת לטראומה הנובעת משינויים הורמונליים. בתחום הפסיכולוגי, נמצא כי חווית הטראומה עשויה לשחזר את עצמה במספר דרכים. בחלק מן המקרים נוצרת הטראומה כאשר ההורה יוצר טראומה ממשית בחיי הילד באופן בלתי מכוון, כהתנהגות נוקשה ביותר במטרה 'לחשל' את הילד. כמו כן, עשויה הטראומה לעבור באמצעים ישירים כחשיפה בלתי מבוקרת לתכנים מאיימים, חינוך לחשדנות, חרדה והגנתיות או באמצעים עקיפים - הטראומה, גם אם אינה מדוברת, נוכחת בבית והילד לומד להזדהות איתה באופן בלתי מודע ו'לקחת על עצמו' חלקים ותחושות רגשיות איתם מתקשה ההורה להתמודד.

קושי נוסף איתו מתמודדים חלק מבני הדור השני היא 'אשמת הניצול' - מונח שנטבע בהתייחס לתחושת האשמה אשר חווים לעיתים ניצולים של אסונות, מלחמות ואירועים מסכני חיים נוספים. חוויה זו עשויה לנבוע מתחושת אשמה על מעשים שהאדם עשה או לא עשה בכדי לשרוד, ואף מתחושה כללית שהישרדותו באה על חשבון חייהם של אחרים. חווית האשמה עשויה להתעורר גם ללא בסיס מציאותי, ובהתאם נמצא כי חלק מבני הדור השני חוו אף הם 'אשמת ניצולים'. חווית אשמה זו התחברה פעמים רבות לקושי ליהנות ולשמוח, לאור אירועי חייהם הקשים של ההורים, והקושי הרב לאכזב את ההורים "אחרי כל מה שעברו".

באופן טבעי, לא כל בני הדור השני מושפעים באופן ברור וקיצוני מטראומת השואה של הוריהם, ורמת התפקוד של מרביתם תקינה לגמרי. עם זאת, מספר מחקרים מצביעים על נטייה מוגברת של בני הדור השני לדכא כעסים וצרכים. כמו כן, נמצא כי בחלק מן המשפחות משפיעה טראומת השואה גם על בני הדור השלישי. כך, לדוגמא, נמצא כי נכדים לניצולים היו בעלי אישיות חרדתית יותר מכלל האוכלוסיה. בהתאם להכרה בהשפעותיה הבין דוריות של השואה, מציעות היום מספר מסגרות תמיכה, טיפול פסיכולוגי ויעוץ נפשי הן לניצולים והן לבני הדור השני.

היכנסו לקריאה נוספת אודות פוסט טראומה

מקורות