17.05.15
צוות בטיפולנט
רצית אותו, חיכית לו תשעה חודשים מלאי ציפייה והתרגשות, דמיינת את עצמך כאם צעירה, מאושרת ו"מאוהבת" מעל הראש... אבל המציאות שונה, ואת מוצאת את עצמך מדוכדכת, חסרת אנרגיות ונעה בין שמחה ונינוחות לבין בכי בלתי נשלט.
מה קורה לך? האם זה נורמלי? איך מבחינים בין בייבי בלוז לבין דיכאון אחרי לידה, ואיך יודעים איך ומי צריך לטפל? כל המידע על התמודדות עם בייבי בלוז ועם דיכאון אחרי לידה.
בייבי בלוז
בייבי בלוז הוא הוא שמה הלא פורמלי של תופעה איתה מתמודדות כ-60% מהנשים לאחר לידה. בייבי בלוז מתייחס לתחושות דכדוך, מועקה, חוסר שקט ושינויי מצב רוח מהירים המופיעים מיד לאחר הלידה או בשבועיים שאחריה. לעתים, אל תחושות אלו יתלוו גם קשיי ריכוז, היעדר אנרגיות, ירידה בתיאבון ובעיות שינה. תחושות אלו מוסברות בעיקר על ידי השינויים ההורמונליים הנלווים ללידה, והן נוטות להיעלם באופן ספונטני ימים ספורים לאחר שהופיעו. עם זאת, בייבי בלוז עלול להתפתח לכדי דיכאון אחרי לידה, ולכן חשוב להבחין בין שתי התופעות ולהתייחס אליהן בהתאם.
בייבי בלוז או דיכאון?
בייבי בלוז, כאמור, הוא תופעה שכיחה אשר אינה נחשבת להפרעה רגשית או פתולוגית. לעומתה, דיכאון אחרי לידה הוא תופעה ממנה סובלות מהנשים, והיא מתייחסת למעשה למצב של דיכאון קליני המתפתח לאחר הלידה וללא טיפול - עשוי להפוך למצב מתמשך. התסמינים המאפיינים מצבי בייבי בלוז דומים מאוד לתסמינים המאפיינים את התחלתו של דיכאון אחרי לידה, אך מספר סימנים מסייעים בהבחנה בין בייבי בלוז לבין דיכאון אחרי לידה.
משך - בייבי בלוז נוטה להימשך מספר ימים ולהיעלם באופן טבעי, בעוד שדיכאון אחרי לידה אינו מאופיין בדרך כלל בהחלמה ספונטאנית מהירה, אלא נמשך שבועות או חודשים.
עוצמה - מרבית הנשים החוות בייבי בלוז מתארות תחושות מתונות יחסית של דכדוך. לעומת זאת, נשים החוות דיכאון אחרי לידה חוות בדרך כלל תחושות רגשיות עוצמתיות וחריפות המאופיינות בתחושות כעצב עמוק, תחושות שליליות ביותר, חרדה, אשמה ופגיעה בערך העצמי.
חוויה פנימית או "חיצונית" - נשים רבות החוות בייבי בלוז חוות אותו כחוויה אשר אינה קשורה ישירות לרגשותיהן, מחשבותיהן ולאופן בו הן חוות את המצב, אלא כתחושות שמקורן אינו ברור. לעומת זאת, דיכאון אחרי לידה נחווה בדרך כלל כ"פנימי" יותר: נשים המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה עשויות להרגיש ולחשוב על עצמן כעל אימהות גרועות, לחוות באופן חי ואמתי את הפגיעה בערך העצמי ולהרגיש עצובות, מיואשות ואומללות.
פגיעה בתפקוד - מרבית המקרים של בייבי בלוז אינם מביאים לפגיעה מהותית בתפקוד וביכולת הטיפול בתינוק, גם אם תסמיניו מקשים על האישה במידה מסוימת. לעומת זאת, דיכאון אחרי לידה מביא פעמים רבות לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי וביכולת לטפל בתינוק או מקשה עליהם באופן משמעותי ביותר. כך, למשל, אישה עם בייבי בלוז אשר קבלת תמיכה וסיוע מבן זוגה וקרוביה תתפקד בדרך כלל באופן סביר לגמרי, בעוד שאישה המתמודדת עם דיכאון אחרי לידה תתקשה להתמודד אפילו עם מטלות בסיסיות ופשוטות, ובמיוחד עם אלו הקשורות בתינוק.
יש לציין כי למרות ההבדלים בין בייבי בלוז לבין דיכאון אחרי לידה, בחלק מהמקרים מה שמתחיל כמצב נורמלי של בייבי בלוז עשוי להתפתח לכדי דיכאון אחרי לידה. סיכון זה גדול במיוחד כאשר האם מייסרת ומבקרת את עצמה על התחושות הנלוות לבייבי בלוז. כך, למשל, מחשבות כ"משהו לא בסדר איתי אם אני מרגישה ככה, איזה מין אמא אני?" סוללות פעמים רבות את הדרך לתחושות אשמה וחוסר ערך המגדילות את הסיכון לדיכאון. סיכון זה גדל גם כאשר הסביבה הקרובה אינה מספקת לאם נורמליזציה של המצב, תמיכה רגשית וסיוע פרקטי סביב הכניסה לאימהות ובעיקר - כאשר מצבה הרגשי מעורר ביקורת ("לי בגילה היו כבר שלושה ילדים ובחיים לא התפנקתי ככה!").
בייבי בלוז ודיכאון אחרי לידה - איך מטפלים?
הן בייבי בלוז והן דיכאון אחרי לידה הן חוויות בלתי נעימות, אך השלכותיהן שונות מאוד. בייבי בלוז אינו מביא לפגיעה רגשית מתמשכת וגם לא לפגיעה משמעותית בתינוק ובקשר עמו: גם אם בימי חייו הראשונים של התינוק האם אינה שמחה, אנרגטית ונהנית ממנו כפי שיכלה להיות, מדובר במצב זמני בלבד אשר בדרך כלל אינו מלווה בהשלכות פסיכולוגיות משמעותיות. לעומת זאת, דיכאון אחרי לידה הוא מצב מתמשך אשר גורם לא רק למצוקה נפשית משמעותית אלא גם לפגיעה בקשר עם התינוק. כאשר האם מדוכאת, חסרת כוחות ובלתי נגישה רגשית לתינוק לאורך זמן, הטיפול בו וההשקעה בקשר עמו עשויים להחוות כמטלות מכבידות ונטולות הנאה, ובכך לפגוע באיכות ההתקשרות עמו.
לאור ההשלכות של מצבי דיכאון אחרי לידה על האם והתינוק, חשוב במיוחד להתייחס ברצינות אל סימנים של דכדוך או תנודות במצב הרוח, ולזהות האם מדובר במצב נורמלי של בייבי בלוז או במצב המתפתח לכדי דיכאון.
במידה ומדובר במצב של בייבי בלוז, דרך ההתמודדות המרכזית היא לזכור כי מדובר במצב נורמלי, שכיח וחולף ולנסות להימנע מיציאה מפרופורציות ומהאשמה עצמית. כמו כן, מומלץ לגייס תמיכה ולאפשר לבני המשפחה והקרובים לסייע בטיפול בתינוק באופן שיאפשר לאם לנוח ולהתאושש. במקביל, יש להמשיך "לפקוח עין" ולשים לב האם המצב משתפר או מחמיר לאורך השבועות הראשונים שלאחר הלידה.
במידה והבייבי בלוז הופך למצב מתמשך המלווה במצוק נפשית משמעותית ו/או בפגיעה בתפקוד ובקשר עם התינוק, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי בהקדם. טיפול פסיכולוגי הוא טיפול יעיל ביותר למצבי דיכאון אחרי לידה מאחר והוא מספק תמיכה רגשית, מסייע בהתמודדות עם רגשות האשמה והחרדה הנלווים בדרך כלל למצב ובעיקר - מסייע לאם לעבד את הגורמים הרגשיים והבין אישיים להיווצרות הדיכאון ולהתמודד עמו.
שיטה טיפולית נוספת היא טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות חרדה. אימהות טריות רבות חוששות מהטיפול התרופתי עקב רצונן להניק, אך כיום קיימות תרופות שאינן פוגעות באפשרות להניק. מעבר לכך, הדעה הרווחת כיום בקרב אנשי מקצוע היא שהמרת ההנקה בזנה באמצעות תחליפי חלב אינה מזיקה לתינוק, בעוד שדיכאון או ריחוק רגשי של האם ממנו הם בעלי השפעה פסיכולוגית משמעותית. במילים אחרות, התינוק זקוק לאם בריאה שמרגישה טוב יותר מכל ועל כן לא כדאי לפסול אף אמצעי טיפול במצבי דיכאון אחרי לידה.
